קבלת החלטות

הנושא של קבלת החלטות פוגש אותנו בכל יום, במהלך כל החיים שלנו: לגור במרכז או בפריפריה? להתחתן על פי ההלכה או בחתונה אזרחית? ללמוד באוניברסיטה או דרך קורסים אונליין? להתחיל לנגן בגיטרה או בחלילית? בין אם מדובר בהחלטות קטנות או החלטות גדולות, יש להן השפעה לא קטנה על המשך החיים שלנו ולפעמים גל על חייהם של אנשים אחרים.

אנחנו כאן קודם כל כדי להסביר מה זה תהליך קבלת החלטות וממה הוא מושפע, ולאחר מכן גם לתת כלים פרקטיים לתחום המרתק הזה שנקרא קבלת החלטות.

ועצם זה שבחרתם לקרוא את המדריך שלנו, כבר אומר, שאתם יודעים לקבל החלטות טובות. אז בואו נצא לדרך.

מה זה קבלת החלטות?

"בחירה בין לפחות 2 חלופות או יותר". כלומר קבלת החלטות הינו התהליך במסגרתו אדם (ובאותו מובן גם חיה או אפילו רובוט) ניצבים מול 2 אפשרויות או יותר, ועליהם להחליט באיזו אפשרות לבחור. ההחלטה שתתקבל מושפעת ממספר גורמים. עצרו רגע וחשבו – מה משפיע לכם על קבלת ההחלטות?

ההחלטה מושפעת מגורמים שונים לרבות המצב (קרי, הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים), האפשרויות הזמינות, המשאבים הזמינים והאדם מקבל הבחירה (אבל כמו שציינתי קודם, גם כלבים וחתולים מקבלים החלטות)

בואו ניקח את המשחק הקטן שעשינו מספר רגעים קודם – הבקשה שלי ממכם לעצור. האם עצרתם? באותו רגע היה עליכם לקבל החלטה 🙂

המצב – היכן ומתי אתם קוראים את הטקסט הזה – האם אתם בבית, רגועים ונינוחים ויש לכם זמן? אם כן ויש לכם סבלנות, יש סיכוי טוב שעצרתם. אבל אם אתם רגע לפני דייט, ומנסים להחליט לאן לצאת, סיכוי סביר שתמהרו ותרצו להגיע לתכל'ס.

האפשרויות הזמינות – אילו אפשרויות היו לכם כשביקשתי ממכם לעצור? על פניו – א. לעצור ולחשוב ב. להמשיך לקרוא. אבל בפועל היו לכם הרבה יותר אפשרויות (ונדבר על למה זה חשוב בהמשך). א. לעצור ולחשוב למשך 5 שניות. ב. לעצור, לקחת דף ועט ולעשות שמש אסוציאציות במשך שעה ורק אז להמשיך ג. לא לעצור ולהמשיך הלאה. ד.ממש לא להתחבר לרעיון ולצאת מהדף ה.. הבנתם את הקטע.

מהו תהליך קבלת החלטות?

האם לקנות דירה או להשכיר דווקא? האם להתחיל ללמוד השנה או שנה הבאה? האם ללכת לקולנוע או לבאולינג? האם לגור בארץ או בחו"ל? מדי יום אנחנו מקבלים עשרות החלטות, אבל האם אנחנו מקבלים את ההחלטה הנכונה ביותר עבורנו? בדיוק בשביל זה תהליך קבלת החלטות יכול להיות משמעותי ויעיל.

קבלת החלטות הוא תהליך מחשבתי ורגשי שכל אדם מבצע עשרות פעמים ביום. החל מההחלטה מה לאכול בבוקר, דרך בחירת מקום העבודה שלנו, ועד השאלה היכן אנחנו מעדיפים להיקבר. תהליך קבלת ההחלטות דורש מאתנו לשקול מגוון רחב של שיקולים, והוא מתחלק לשני חלקים:

החלק השכלתני-רציונאלי

חלק זה מבוסס על היכולת לנתח מצבים שונים ולהעריך את הסיכויים והסיכונים בכל סיטואציה. כדי לעבור אותו בהצלחה עלינו להעמיד אתהיתרונות מול החסרונות, להיעזר במקורות מידע שונים, ולהתייעץ עם אנשים בעלי ניסיון בתחום אליו נוגעת ההחלטה.

החלק הרגשי-אמוציונאלי

חלק זה מבוסס על "תחושות בטן". לפעמים אנשים בכלל לא מודעים עד כמה הוא חשוב, והם אף לא מודעים לקיומו. הרבה מההחלטות שלנו מתקבלות מטעמים אבולוציוניים, תרבותיים, והיסטוריים, ואין לנו שום יכולת "לרמות" את אותם רפלקסים קדומים, שמטרתם בראש ובראשונה היא להגן עלינו מפני איומים שונים.

לחשוב לאט או לחשוב מהר?

אחד מההוגים המוכרים יותר בתחום קבלת ההחלטות הינו דניאל כהנמן, פרופסור אשר זכה לפרס נובל לכלכלה. כהנמן, בספרו "חשוב לאט חשוב מהר" מתאר מודל פשוט לכאורה על האופן בו אנחנו מקבלים החלטות. מערכת 1 ומערכת 2.

בהכללה גסה, מערכת 1 שווה לחלק הרגשי-אמוציונאלי. מערכת מהירה, קלילה, נעימה ואינטואיטיבית שלא דורשת הרבה משאבים. מערכת קריטית להשרדות שלנו שצודקת פעמים רבות, ועם זאת, בספרו כהנמן מראה איך פעם אחר פעם המערכת הזו גם גורמת לנו לטעות! לעומת זאת, מערכת 2, קרי, החלק השכלתני-רציונאלי שתיארתי קודם, מתייחס למערכת מורכבת, כבדה, איטית ודורשת משאבים. כזו שמחשבת את הסיכונים, ועושה הערכה לוגית לפני שאנו מקבלים החלטה.

יש לציין שמדובר במודל מטאפורי בלבד, ולא קיים במח אזורים נפרדים לחלוטין לכל מערכת. ועם זאת, הכרות עם הרעיון היא קריטית, שכן אנחנו צריכים להבין מתי ואיפה נכון לקבל החלטות אינטואטיביות ומתי נכון לקבל החלטות בצורה מבוקרת.

למה חשוב לקבל החלטות כמו שצריך?

תהליך קבלת ההחלטות מלווה אותנו מידי יום ביומו, ועלינו להשתמש בו בצורה חכמה ומושכלת. עלינו לשקול את מכלול השיקולים, הרציונליים והאמוציונליים כאחד, כדי להגיע להחלטה המיטבית עבורנו. קבלת החלטה שגויה עלולה להוביל אותנו לתהומות כלכליים, אישיים, ומשפחתיים, ולעומת זאת, קבלת החלטה נכונה יכולה לעזור לנו לצמוח ולהתפתח באותם תחומים בדיוק.

לא סתם אנחנו מלמדים קבלת החלטות במסגרת סדנת מנהלים, סדנאות לחיילים משוחררים, שירות לאומי, סטודנטים, חברות וארגונים ברחבי הארץ – הנושא הזה פוגש את כולנו במגוון תחומי חיים.

5 כללי הזהב לקבלת החלטות

#1 – תגדירו במדויק מה המטרה שלכם

בכל תהליך קבלת החלטות חשוב לומר בדיוק מה המטרה / התוצאות שתרצו לקבל. האם הדבר החשוב ביותר בהחלטה הוא איפה תחסכו הכי הרבה כסף / איפה תרגישו הכי טוב / מה הכי יתרום להתפתחות האישית שלכם?

#2 – תפתחו כמה שיותר אפשרויות

"בחירה בין 2 אפשרויות זאת לא בחירה – זה אולטימטום". משפט מדהים שמלווה אותי במשך השנים האחרונות. אם אתם חושבים שיש לכם רק 2 אפשרויות בחירה – סימן שאתם לא רואים את כל האופציות ואתם מכניסים את עצמכם ללחץ מיותר. בעת קבלת החלטה, חשבו על כמה שיותר אפשרויות (קיצוניות, מוזרות ומופרכות ככל שיהיו). רק לאחר שיהיו לכם הרבה אפשרויות – תוכלו לראות את הדברים באופן שונה.

למשל: התלבטות האם ללמוד באוניברסיטת בן גוריון או באוניברסיטת חיפה. בעת פתיחת אפשרויות נחשוב על אופציות נוספות: לימודים בארה"ב, לא ללמוד בכלל, ללמוד אונליין ועוד. כבר יש לנו יותר אפשרויות

#3 – הגדירו לכם דדליין

אנחנו רוצים לקבוע תאריך סופי שאחריו נהיה חייבים לקבל החלטה. ולמה? כי חוק פרקינסון משפיע עלינו באופן ישיר כאן. בקצרה, חוק פרקינסון הוכיח שככל שיש לנו יותר זמן, כך אנחנו הופכים את העבודה שלנו למורכבת יותר. ולכן, אם אנחנו לא מגדירים פרק זמן, אנחנו כנראה נעצים את הבעיה ונסבך אותה, ללא סיבה מוצדקת.

#4 – דמיינו איך החיים נראים לאחר ההחלטה

אז בחרתם את האפשרות שנראת לכם הכי רלוונטית. זהו לא? אז זהו שלא. כשאנחנו מקבלים החלטה פעמים רבות אנחנו מפעילים רק את הצד השכלנתי אך מתעלמים מהרגש. במידה וקיבלתם החלטה משמעותית, מומלץ לבצע תרגול של דמיון מודרך ולראות דרך העיניים שלכם איך חייכם יראו לאחר ההחלטה. אם למשל החלטתם לעבור לגור בתל אביב – איך החיים שלכם יראו, האם אתם מרוצים? האם אתם נהנים? הרבה פעמים דרך הדמיון, נוכל לראות דברים חדשים ולפעמים אף לשנות את ההחלטה

#5 – זכרו! אנחנו בוחרים את האפשרות הנכונה ביותר עבורנו באותו הרגע

אז קיבלנו החלטה, ולאחר תקופה מסוימת (בין אם יום, שבוע או 10 שנים) הגענו למסקנה, שיכול להיות שהאפשרות האחרת הייתה טובה יותר עבורנו. האם זה מצדיק כעס עצמי, חרטה ועצבנות? לא! האמת היא, שכאשר אנחנו מקבלים החלטה, אנחנו באמת רוצים לעשות את הטוב ביותר עבורנו באותו הרגע – בהתאם לידע, לניסיון ולכלים שיש לנו. אז אם גילינו שההחלטה שלנו לאו דווקא הייתה נכונה בזמן הארוך, עדיין נזכור שעשינו את הכי טוב שיכולנו, ומה שנותר לנו עכשיו, זה ללמוד לפעם הבאה.

איך להשתפר בקבלת החלטות?

אם אתם רוצים ללמוד את הטיפים והמודלים בצורה מעמיקה יותר, ולהבין איך להשתמש בהם בצורה פרקטית להחלטות שלכם, אתם מוזמנים לקרוא עוד על סדנת קבלת החלטות אונלייןו-קורס קבלת החלטות שאנחנו מציעים.

אילו מודלים קיימים לקבלת החלטות?

1. מודל סחל"ב – סינון ראשוני, חקירה לעומק ובחירה

מודל זה מציג ארבעה שלבים:

• ראשית, יש לבחור את המטרה.
• לאחר מכן, יש לבצע סינון ראשוני ולמפות את כל החלופות הקיימות לאותה מטרה, ולבחור את הרלוונטיות ביותר.
• בהמשך, עלינו לחקור לעומק את כל החלופות שעומדות בפנינו, בעזרת כלים שונים כמו חיפוש באינטרנט או פנייה למוסדות וארגונים רלוונטיים. זהו השלב הקריטי והמשמעותי ביותר בתהליך.
• לבסוף, נבצע את הבחירה האידיאלית עבורנו ונציב אותה אל מול החלופות האחרות.

2. מודל ממ"כ – מה, מתי וכמה.

מדובר במודל פשוט שמורכב משלוש שאלות מפתח.

• מה?– עלינו למצוא מטרה ספציפית וישימה. למשל: לפתוח חנות אופניים, לעבור לגור בנגב, להתחיל ללמוד כלכלה באוניברסיטה.
• מתי?– עלינו לתחום את המטרה בזמן, ולהגדיר יעד להשגתה. לדוגמה: להתחיל ללמוד בשנת הלימודים הקרובה, לעבור לגור בירושלים בעוד חודשיים.
• כמה?– עלינו להגדיר מטרה מדידה. למשל: לחסוך 30,000 ₪ כדי להתחיל ללמוד באוניברסיטה, לחסוך מקדמה בסך 7,000 ₪ כדי לשכור דירה.

3. מודל הגומייה– הדשא של השכן לא תמיד ירוק יותר

הרעיון במודל זה הוא לבסס את ההחלטה דווקא על דברים חיוביים. לדוגמה, אם אנחנו מתלבטים האם לעבור מבאר שבע לרמת גן או לא – נשאל את עצמנו מה מושך אותנו (תרתי משמע) לכאן או לכאן. שיטה זו יכול להועיל כאשר אנחנו מעוניינים בדבר אחד, בלי לשים לב שאנחנו כבר מחזיקים במשהו טוב אחר.

אין ספק שמדובר שתהליך קבלת ההחלטות הוא מורכב, ודווקא בגלל זה כדאי לנו להשקיע בו את מירב המאמצים כדי להגיע לתוצאה הרצויה.

לפי מה אנחנו מקבלים החלטה?

בין אם מדובר בהחלטה קטנה כמו האם לקחת את האוטובוס הקרוב או הבא, ובין אם מדובר בהחלטה גדולה, כמו האם למכור את החברה שלנו ולעשות אקזיט, או דווקא לשמור עליה, יש לא מעט גורמים שמשפיעים על ההחלטה שלנו – וכדאי להיות מודעים אליהם.

5 בעיות נפוצות בקבלת החלטות – ופתרונות

גורם #1 – המצב הרגשי שלנו משפיע על ההחלטה

אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו 100% יצורים רציונליים אך לכולנו ברור (ויש גם מחקרים שיראו זאת) שכנראה ההיפך הוא הנכון. אנחנו מושפעים לא מעט מהמצב הרגשי שבו אנחנו נמצאים, ולכן חשוב להיות מודעים לכך.

רעב, קלילות, עייפות, כעס, שמחה, עצב, בלבול, ודאות ועוד – הם רק דוגמאות למצבים רגשיים שבהם אנחנו יכולים להיות מצויים.

האם אנחנו נקבל את אותה החלטה כאשר אנחנו כועסים וכאשר אנחנו שמחים? כנראה שלא.

חשבו על הסיטואציות הבאות:

כיצד אגיב לילד שלי כאשר אני כועס לעומת כאשר אני שמח? אני מקבל החלטה באותו הרגע כיצד להגיב.

מה אחליט לאכול כשאני עייף וכאשר אני מרגיש טוב?  

האם אחליט לקנות מניות בבורסה כשאני מרגיש בלבול? ומה אם אני מרגיש ודאות?

למצב הרגשי שלנו יש השפעה אדירה על ההחלטה שלנו, קטנה וגדולה ככל שתהיה [הרי מתוקים הרבה יותר מושכים אותנו כשאנחנו עצובים נכון?]

הפתרון?

כאשר אתם נדרשים לקבל החלטה משמעותית – ודאו כי המצב הרגשי שלכם חיובי ולא שלילי. חוק יעיל הוא לא לקבל החלטות חשובות כאשר אנחנו עייפים, עצובים או כועסים. 

בקורס NLP לומדים להתמודד עם מצבים רגשיים ולהתנהל ממקום אחראי ויציב.

גורם #2 – מה אפשרויות הבחירה שלנו

אחד הגורמים המשפיעים על קבלת החלטות הוא כמובן מה האפשרויות העומדות בפנינו.

מדובר בגורם מאוד חשוב, כי לפעמים – רב הנסתר על הגלוי. למה הכוונה? שפעמים רבות, אנחנו לא יכולים לדעת כיצד ההחלטה תשפיע על העתיד ולא פחות חשוב, האם יש עוד אפשרויות שאנחנו לא מודעים אליהם כרגע.

זה חשוב. 

כי לפעמים אנחנו חושבים שיש לנו 2 אפשרויות בלבד: "או לבחור ב X או לבחור ב Y". אבל האמת היא. שכמעט בכל סיטואציה תמיד יש עוד אפשרויות.

הפתרון?

אם אנחנו רוצים לקבל החלטה בצורה רגועה ושקולה יותר, אנחנו נרצה להעלות על דף, מספר אפשרויות בחירה טרם קבלת ההחלטה. 

תחשבו למשל על רון שמתלבט "ללמוד באוניברסיטה או דרך קורסים אונליין". האם אלו 2 האפשרויות היחידות שיש לו? בואו ננסה לתת לרון עוד אפשרויות.

רון גם יכול ללמוד במכללה,

או אולי ללמוד באוניברסיטה הפועלת אונליין.

ואולי לקחת קורס פרונטלי בחברה מומחית בתחומה.

גורם #3 – אינטואיציה. התחושה בבטן שמדברת

מכירים אנשים שאומרים: "אני פועל לפי האינטואיציה שלי. היא תמיד צודקת".

אז מה זה אינטואיציה? האם אלו פרפרים בבטן שבלענו בגיל מוקדם ועכשיו עוזרים לנו לקבל החלטות? כנראה שלא.

אינטואציה היא למעשה, תהליך קבלת החלטות מהיר מאוד שמתבצע בחלק הלא-מודע שלנו (תת-המודע). ניתן לקרוא עוד על כך באנגלית במגזין העסקי של הרווארד – כאן

האינטואיציה היא לא רגש בלבד, אלא למעשה עיבוד של חוויות העבר שלנו, הניסיון והשפעה של הסביבה שלנו.

מדובר בתהליך כל כך מהיר, שמכיוון שאנחנו לא מסוגלים לעבד אותו בצורה מודעת, אנחנו חושבים שמדובר במשהו רגשי.

"אני מרגיש שאסור לי לסמוך על האדם הזה"

"יש לי תחושה שלעבור לגור בירושלים תהיה ההחלטה הנכונה"

אלו דוגמאות למשפטים שבהם האינטואציה לוקחת חלק משמעותי.

הפתרון?

בתהליך קבלת החלטות נרצה גם לשים לב מה האינטואיציה שלנו אומרת.

במידה ומדובר בהחלטה קטנה, נוכל לתת לה לקבוע עבורנו. עם זאת, במידה ומדובר בהחלטה משמעותית נרצה גם לבחון עובדות שאולי לא שמנו לב אליהן.

כי אם מעולם לא למדנו איך להטיס מטוס, כנראה שנרצה ללמוד איך לעשות זאת בצורה מקצועית, ולא לסמוך רק על האינטואציה שלנו.

גורם #4  – לקבוע מה הקריטריונים שחשובים לנו

כאשר אנחנו נדרשים לקבל החלטה, אנחנו רוצים להבין מה באמת חשוב לנו באותה החלטה.

הרי, במקרים רבים, לכל אפשרות יש יתרונות וחסרונות, השאלה – מה יותר חשוב לנו.

ניקח שני אנשים שונים:

לדני חשוב: התקדמות מהירה, כסף ושעות נוחות

ליעל חשוב: אווירה משפחתית, גיוון בעבודה וודאות. 

שניהם קיבלו הצעה לעבוד באותו המקום ובאותו התפקיד, אך האם שניהם יראו את הצעת העבודה באותה הדרך? כנראה שלא. 

הפתרון?

חשוב לא רק לפרוס את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, אלא גם לסמן את הקריטריונים הכי חשובים לכם ולדרג אותם.

למשל. מה שחשוב לי בעיר שבה אגור זה:

• סביבה צעירה -1
• קירבה לטבע – 2
• אופציות תעסוקה – 3

לפי זה, יהיה לנו קל יותר לבחור את האפשרות המתאימה ביותר עבורנו.

גורם #5 – פחד מטעויות, כישלון והצלחה

פעמים רבות, קשה לנו לקבל החלטה מהסיבה הפשוטה – אנחנו מפחדים לטעות.

מדובר בסיבה אנושית למדי, ועם זאת, היא מגבילה אותנו לא מעט.

אחרי שפרסנו אפשרויות, הגדרנו קריטריונים וראינו מה הכי מתאים לנו, נשאר לנו – לבחור.

בעת קבלת החלטות, תמיד יהיה סיכון שהבחירה שלנו לא תהיה הבחירה האידיאלית, וזהו סיכון שצריך להבין ולקבל.

במקום לשאול את עצמנו "מה אם..", נרצה לוודא שהסתכלו על כל הפרטים ומרגע שבחרנו, ללכת עם הבחירה שלנו.

אם נבין שאנחנו מקבלים את ההחלטה הכי טובה עבורנו באותו הרגע, יהיה לנו הרבה יותר קל להתמודד עם תהליך קבלת החלטות.

כי מאוד קל בדיעבד לגלות שההחלטה שלנו אולי הייתה שגויה, אך באותו הרגע, חשבנו כנראה שזאת ההחלטה הכי טובה.

הפיתרון?

מרגע קבלת ההחלטה, להמשיך הלאה וללמוד מהתוצאות. לא להאשים את עצמנו, אם גילינו שטעינו אלא לשאול את עצמנו "מה ניתן ללמוד מזה".

לסיכום, תהליך קבלת החלטות הוא תהליך מרתק ומעניין, אשר בעזרת אימון ותרגול ניתן לפתח בו מיומנות טובה. קורס NLP, קורסי קואצינג, קורסי ניהול ועוד מציעים מודלים וגישות מעניינות לקבלת החלטות.

איך להפוך למומחה בקבלת החלטות

כולנו מקבלים בחיינו החלטות קטנות וגדולות כאחד. בין אם בתחום הקריירה, הזוגי, המשפחתי, החברי והבריאותי. אם נדע להיות מומחים בקבלת החלטות, נוכל לשדרג את איכות חיינו ולהפחית בצורה משמעותית את הסטרס והלחץ שאנחנו חווים בעקבות אי וודאות.

אז איך הופכים למומחים?

1. קוראים את הספרים הטובים ביותר בתחום.
2. מבצעים מספר מפגשים עם קואצ'ר מומחה.
3. מתאמנים מדי יום על המודלים והכלים שלמדתם – הן על החלטות קטנות והן על החלטות גדולות.