עיוותי חשיבה משפיעים רבות על חיינו מבלי שנהיה מודעים לכך. "אני גרוע", "הבוס שונא אותי", "העולם רע", "כל הגברים אותו דבר", "אין תקווה" וכו'- אלו משפטים קשים שיש להם השלכות רבות. ד"ר אהרון בק, הפסיכיאטר האמריקאי שהגה את המושג עיוות חשיבה, זיהה דפוסים מסוימים בקרב מטופליו שסבלו מדיכאון. מאז, התבצע מחקר רב בנושא. בכתבה הקרובה, נסביר את המושג, את המקור שלו, נפרט על 10 דפוסי החשיבה, נפרט על מחקרים שנעשו בתחום וכמובן על טיפול. אז נתחיל מהסוף! בעזרת טיפול ותהליך נכון, ניתן ואפשר לשנות ולעדכן את עיוותי החשיבה! ויש לכך השפעות חיוביות רבות.
מהם עיוותי חשיבה?
עיוותי חשיבה או הטיות חשיבה ובאנגלית: Cognitive Distortions הינם דפוסי חשיבה לא-רציונליים או לא-מודעים שמביאים לפרש את המציאות בצורה שגויה. עיוותי חשיבה אלו גורמים לאדם לראות את העולם באופן מעוות, בעיקר בפן השלילי, ולהגיע למסקנות לא נכונות על עצמם, על אנשים אחרים, על העולם ועל אירועים שמתייחסים. נמצא קשר בין עיוותי חשיבה לבין תחושות של לחץ, חרדה ואף דיכאון.
10 עיוותי החשיבה שהתפתחו במרוצת השנים הם:
- הכול או לא כלום
- הכללה מוגזמת
- פילטר שכלי
- פסילת החיובי
- מסקנות מוטעות
- העצמה ומזעור
- חשיבה רגשית
- "צריך" ו"אסור"
- הצמדת תוויות
- העברה לפסים אישיים
עיוותי חשיבה בטיפול
ד"ר אהרון בק, פסיכיאטר אמריקאי, החל את דרכו בעולם הפסיכואנליזה, הטיפול הנפשי שהוביל פרוייד בתקופה הזו. עם זאת, במהלך שנות ה-60, בק שם לב, לדפוסי חשיבה מסוימים המשותפים למטופלים שלו אשר סבלו מדיכאון ולא פחות חשוב מכך- שדפוסי חשיבה אלו משפיעים ומושפעים מההתנהגות של המטופל. בעקבות כך, בק הגה טיפול חדשני, שלימים קיבל את השם CBT- טיפול קוגנטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy), טיפול מבוסס מחקר, שנמצא יעיל לסיוע למטופלים בסוגיות רבות ומגוונות, לרבות פוביות, חרדות, דיכאון, פוסט טראומה ועוד.
אחד מאבני היסוד בטיפול, הוא זיהוי דפוסים לא מיטיבים, ערעור עליהם ושינוי שלהם. במהלך הטיפול חוקרים ומזהים את עיוותי החשיבה.
עיוותי החשיבה הפכו במהרה, לכלי נפוץ לא רק בקרב מטפלי CBT אלא בתחומים רבים נוספים לרבות בקורסי NLP, קורסי קואצ'ינג,סדנאות מנהלים, סדנאות תקשורת בין-אישית ועוד
10 עיוותי החשיבה
להלן 10 עיוותי החשיבה של בק, שפותחו בהמשך על ידי תלמידיו וחוקרים נוספים:
#1 – הכול או לא כלום
עיוות החשיבה הכל או כלום מתבטא בתפיסת עולם של "שחור או לבן"- תפיסה שבה יש 2 אופציות אפשריות בלבד, קיצון אחד או הקיצון השני, הכל או כלום, המצב המושלם, או המצב הגרוע מכל. אנשים בעלי חשיבת הכל או כלום, עשויים להמצא ב-2 הקצוות, לסבול מפרפקציוניזם קיצוני, מביקורת עצמית חריפה, והמון לחץ. עיוות חשיבה זה, מתעלם למעשה ממנעד אפשרויות רחב שנמצא בין שני התרחישים, מנעד שמאפשר יותר בחירה, פחות לחץ, פחות שיפוטיות ויותר אפשרויות פעולה.
דוגמה: בחורה שהחלום שלה להיות מנהלת בכירה בגוגל. לשם כך, היא מתחילה תואר במדעי המחשב, ושואפת לקבל לא פחות מ-95 בכל מבחן. כשהיא מקבלת בשנה א' באחד המבחנים 78, היא מחליטה, שזהו, היא גרועה, ואין לה שום סיכוי להכנס לגוגל ובטח שלא להיות מנהלת בכירה.
#2- הכללה מוגזמת
עיוות החשיבה הכללה מוגזמת מתבטא בנטייה לקחת אירוע אחד שהתרחש וממנו להסיק על הכלל. הכללה, גורמת לנו למעשה, להתעלם מאירועים רבים, שאינם טועמים לאמונה שהגענו אליה. עיוות חשיבה זה גורם להתעלם מאירועים רבים חיוביים או שונים ממה שחווינו, ומגביר את הסיכוי לשמר את האמונה השגויה, ולהמנע מפעולות אשר יכולים להוביל לתוצאות אחרות. עיוות חשיבה זה נוגע פעמים רבות לאמונות לגבי העצמי "אני גרוע ב…", "אין לי סיכוי ב….", "תמיד אחווה…"וכו'
לדוגמה: אדם שעשה תאונה עם הרכב, וכתוצאה מכך הרכב הלך טוטאל לוסט, יסיק כי אסור לו לנהוג, כי הוא נהג גרוע. כתוצאה מכך, הוא ימנע מנהגיה במשך שנים, תוך התעלמות, ממאות נסיעות, בהם נסע ללא פגיעה.
#3- פילטר שכלי
עיוות חשיבה פילטר שכלי מתאר את הנטייה של בני האדם להתמקד באירועים שליליים או לחלופין בפן השלילי של אירוע מסוים, תוך התעלמות ממאפיינים חיוביים או נטרליים של האירוע. פילטר זה מוביל אותנו לפרש בצורה שלילית את החוויה או האירוע כולו, דבר המוביל לעיוות המציאות ולתמונה חלקית של הסיטואציה.
לדוגמה, עובדת שהעבירה פרזנטציה בפני שאר הצוות והמנהלים, קיבלה נקודות לשיפור מאחד חברי הצוות. העובדת הסיקה שההרצאה שלה הייתה גרועה ושהיא מרצה גרועה, תוך התעלמות מכך שקיבלה מחמאות רבות משאר הצוות והמנהלים
#4- פסילת החיובי
עיוות חשיבה פסילת החיובי מתאר את הנטייה של האדם לבטל, להתעלם ולהזניח אירועים חיוביים שהתרחשו. כך שבסופו של יום הוא נותר עם אירועים שליליים בעיקר, ומכאן גוזר את תפיסת העצמי ותפיסת העולם שלו.
לדוגמה: אדם שמאמין שכל מתווכי הדירות שקרנים ורמאיים, פוגש מתווך דירות נחמד שנותן לו מידע חשוב ורלוונטי, לאחר המפגש הוא יחשוב "דני היה מתווך נחמד ומקצועי, אבל זה לא משנה כלום לגבי מתווכים אחרים, הם כולם שקרנים ורמאיים"
#5- מסקנות מוטעות
עיוות חשיבה מסקנות מוטעות, מתבטא בהתבססות על ידע חלקי, חד-פעמי או שגוי בכדי להגיע למסקנות אודות העצמי, העולם, אחרים או הסיטואציה. עיוות חשיבה זה כולל 2 הטיות חשיבה:
1. קריאת מחשבות
קריאת מחשבות היא ההנחה המוטעת שאנחנו יודעים מה האחר חושב, ללא קשר אם הוא אמר או לא אמר את הדברים. מדובר בעיוות חשיבה מאוד נפוץ, שנעשת עליו עבודה רבה במסגרת תקשורת בין אישית שכן מעבר לההשפעה על האדם עצמו, הוא לעיתים רבות מוביל לקונפליקטים, אי-הבנות וריבים במערכות יחסים אישיות ומקצועיות. למעשה המחקר מלמד אותנו, שאנחנו די גרועים בקריאת מחשבות של האחר. עם זאת, למידה של מיומנויות תקשורת לרבות שפת גוףעשויה לעזור לנו לשפר את ההבנה.
לדוגמה: אדם שמפגש העלאה בשכר מהבוס שלו, ולאחר שהוא מקבל סירוב, הוא מניח, כי הוא לא קיבל העלאה כי הבוס לא מעריך אותו ואת העבודה שלו, ולכן שוקל להתפטר. בפועל הוא לא יודע, שהבוס מעריך אותו מאוד, אך כרגע ישנה בעית תקציב בארגון
2. ניבוי העתיד
ניבוי העתיד היא ההנחה המוטעת שעל סמך אירועים שקרו בעבר, אנחנו יכולים לדעת במדויק מה קרה בעתיד או לחלופין להסיק על סמך מידע חלקי או מעוות שאספנו, אודות התוצאות שיגיעו בעתיד.
לדוגמה: אישה מגיעה לראיון עבודה, ובסופו אומרים לה שייצרו איתה קשר בהקדם. לאחר 24 שעות שלא קיבלה תשובה היא מסיקה שהיה לה ראיון גרוע והיא לא התקבלה. היא מבלה את הימים הבאים בבכי וביקורת עצמי, על כמה שהיא הייתה גרועה. לאחר כשבוע, מקום העבודה יוצר איתה קשר, ומעדכן אותה בשמחה, שהיא התקבלה.
#6- העצמה ומזעור
עיוות חשיבה העצמה ומעור, הוא הנטייה של האדם להקטין ולצמצם היבטים ואירועים חיוביים ולהעצים היבטים ואירועיים שליליים. זה יכול להתבטא במגוון דרכים לרבות העצמת ההישגים של אחרים והזנחה של ההישגים של עצמי, העצמה של הכשלונות והקטנת ההצלחות, העצמה של הסיבות ללמה משהו לא יצליח, ומזעור הסיבות ללמה משהו כן יצליח וכן' הלאה.
לדוגמה: גבר שמתחיל זוגיות חדשה, לאחר חודש של מספר דייטים כיפים ומרגשים, הם יוצאים לדייט והדייט לא מרגש כפי שהיא קודם. הגבר מסיק שהזוגיות הזו לא עושה לו טוב, והוא לא באמת מעוניין בה. בכך הגבר מעצים את הדייט "הבנאלי" ומקטין את הדייטים הרבים שהיו מרגשים וטובים.
#7- חשיבה רגשית
עיוות חשיבה נטייה רגשית, מתבטא בתפיסת המציאות דרך הרגשות והתחושות האישיות שלנו. האמונה כי מה שאני מרגיש.ה זה הדבר הנכון ובהכרח המציאות, תוך התעלמות מעובדות אובייקטיביות שמתארות את המצב בצורה שונה.
לדוגמה: אישה שמזמינה למשפחה סוף שבוע במלון באילת. לאחר שהיא לא מקבלת את אישור ההזמנה תוך 24 שעות, היא מתחילה להרגיש לחץ כי יש משהו לא בסדר בהזמנה ובמלון. הלחץ והפחד מתגברים והיא מחליטה שהמלון למעשה עקץ אותה! הוא לקח את הכסף שלה מבלי לשריין לה חדר. היא מתחילה לעשות טלפונים ולאיים על המלון כי תתבע אותו ודורשת לבטל מייד את ההזמנה ולבצע החזר. המלון מסביר לה שוב ושוב, כי היא הזינה מספר טלפון שגוי בעת הרישום ולכן לא קיבלה את ההזמנה האוטומטית, אך האישה מתעלמת מכך ודורשת ביטול.
#8- חמץ – "חייב.ת", "מוכרח.ה", "צריכ.ה", "אסור"
שיח פנימי המלווה בהתחיבויות, לחצים והבטחות לעשות דברים ולהתנהג בצורה מסוימת. שימוש במילים נוקשות ומחייבות שמייצרות מעין "שוטר פנימי רע". כאשר אנחנו לא עומדים באותם התחיבויות, אנחנו מענישים את עצמנו, מבקרים את עצמנו ומחליטים להפסיק לנסות או בכלל לא להתחיל.
לדוגמה: "אני חייבת להוריד 10 קילו", "אני צריך להתחיל לרוץ", "אני חייבת למצוא בן זוג", "אני מוכרח לטוס לחו"ל", "אסור לי להכשל" וכו'. רוב הזמן, התוצאות של דיבור פנימי זה, לא מוביל אותנו להצליח ולפעול אלא להיפך- זה מוביל אותנו להמנע מאותם דברים מלחיצים שאנחנו חייבים לעשות – להמנע מלפתוח עסק אם אסור להכשל, להמנע מלצאת לדייטים, כי צריך למצוא את הבן זוג המושלם, ולהמנע מספורט, כי לרדת 10 קילו זה די מפחיד.
#9- הצמדת תוויות
עיוות חשיבה מסוג הצמדת תוויות, מתבטא בהדבקת תווית לעצמי או לאדם אחר על סמך התנהגות או אירוע שהתרחש, תוך הנחה שהתווית הזו בהכרח נכונה, קבועה ומתמשכת. תוויות אלו פוגעות בעצמי ובאחרים.
לדוגמה: חבר צוות שלא עזר לי במשימה הנוכחית-> הוא בהכרח אגואיסט ולא מתחשב. לא הגעתי השבוע לאימונים במכון -> אני עצלנית, שמנה ולא מתמידה.
#10- העברה לפסים אישיים
עיוות חשיבה העברה לפסים אישיים מתבטא בנטייה לקחת אחריות ושליטה על דברים שאינם באחריותנו או בשליטתנו. עיוות חשיבה זה גורם לעיתים לאשמה רבה וביקורת חריפה על המצב הקיים.
לדוגמה: הורה לילד עם דיכאון מסיק שזה אשמתו כי הוא היה הורה גרוע.
מחקרים על עיוותי חשיבה
סביב CBT, ועיוותי חשיבה בפרט נעשה מחקר רב, להלן מספר דוגמאות:
#1- מאמריו של אהרון בק, המתארים דפוסים בקרב חולי דיכאון ומטופלים נוספים. במאמריו בק מתאר את עיוותי החשיבה השונים וכיצד הם מתבטאים יותר בקרב מטופלים בעלי דיכאון ממטופלים ללא דיכאון. למאמר BECK, A. T. Cognitive Distortions.
#2- ישנו קשר בין עיוותי חשיבה לבין הפרעות נפשיות שונות. ישנו קשר בין עיוותי חשיבה לבין דיכאון, בין עיוותי חשיבה לבין בעיה בתפקוד המיני, ובין עיוותי חשיבה, ובפרט חשיבה של הכל או כלום עם הפרעת אישיות תלותית. כמו כן נמצא קשר בין עיוותי חשיבה שונים לבין הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות היסטריונית, נרקיסיסטית ו- OCD
Yurica, C.L., DiTomasso, R.A. (2005). Cognitive Distortions. In: Freeman, A., Felgoise, S.H., Nezu, C.M., Nezu, A.M., Reinecke, M.A. (eds) Encyclopedia of Cognitive Behavior Therapy. Springer, Boston, MA.
#3- עיוותי חשיבה מתווכים את הקשר שבין דיכאון לבין תגובה אפקטיבית לקבלה חברתית ודחייה. דיכאון מוביל לציפייה לתוצאה שלילית ולגמישות מחשבתית נמוכה.
Caouette, J. D., & Guyer, A. E. (2016). Cognitive distortions mediate depression and affective response to social acceptance and rejection. Journal of affective disorders, 190, 792-799.
#4- עיוותי חשיבה מפחיתים את היכולת להעצמה עצמית ולהומור עצמי בריא, ומגבירים את השימוש בחשיבה שלילית, ובהומור עצמי הרסני ומובס. כמו כן, המחקר מראה כי הומור בריא, הוא דרך התמודדות יעילה עבור מצבי לחץ, קושי ויצרת מערכות יחסים טובות.
טיפול בעיוותי חשיבה
לשיטות הטיפול השונות של עיוותי חשיבה, יש מספר מרכיבים משותפים לרוב:
#1- זיהוי עיוותי החשיבה
נשמע ברור מאליו נכון? ועם זאת ממש לא. הקושי עם עיוותי חשיבה, הוא שהאדם בעל עיוות החשיבה [וכנראה שלכולנו יש לפחות קצת מזה] לא מודע לכך, ומאמין בלב שלם שמה שהוא מאמין הוא אמיתי ונכון. על כן, על אף שטיפול עצמי, דרך ספרים ותרגילים עשוי לעזור ואף חשוב, לעיתים רק דרך עזרה חיצונית, כמו מטפל, נוכל לזהות עיוותי חשיבה שיש לנו.
איך מזהים? ישנן טכניקות שונות לזיהוי עיוותי חשיבה, העושים שימוש בשיח, דמיון, כתיבה ועוד. ניתן למשל להתחיל מבעיה כלשהי שיש לנו בתחום בחיים, דרך כתיבה או שיח על הבעיה, עוברים דרך התיאור "האובייקטיבי שלה", למחשבות על הבעיה. ככל שנצלול יותר פנימה לחשיבה על האירוע כך נגיע לדפוסי חשיבה שעשויים להיות מעוותים.
#2- בחינת המחשבות
בשלב השני נרצה לבחון את המחשבות ולהטיל בהן ספק. אם נאמר לאדם בעל עיוות חשיבה- אתה טועה, זה לא נכון, סיכוי סביר שזה לא יעזור. על כן, עלינו להתחיל תהליך של הטלת ספק, במסגרתו האדם בעצמו בוחן את נכונות המחשבות.
#3- החלפת המחשבות
בשלב הבא, ננסה להציע חלופות לאותן מחשבות, חלופות שאינן חד משמעיות, שהן יותר חיוביות או נטרליות ומציגות מציאות מאוזנת ורציונלית יותר.
המחשבה |
טיעונים בעד המחשבה |
טיעונים נגד המחשבה |
מחשבה חלופית |
"כל הגברים רעים" – הכללה |
אני לא יכולה לסמוך על אבא שלי
הבן זוג שיצאתי איתו בגד בי הבוס בעבודה מעצבן אותי |
יש 4,032,763,914 גברים בעולם [מספר אמיתי עדכני 2023]- לא פגשתי את כל הגברים, אז אני לא יכולה לדעת
היה לי בתיכון מספר ידידים טובים פגשתי פעם בקפריסין, מדריך טיולים מקסים בעבודה הקודמת, הבוס היה בסדר |
"לא כל הגברים אותו דבר. יש גברים שאפשר לסמוך עליהם ויש גברים שלא וזה בסדר" |
"אני כישלון" – הצמדת תוויות |
נכשלתי במבחן בתואר
אין לי בת זוג אני לא מתאמן אין לי עבודה קבועה |
הוצאתי ב-3 מבחנים אחרים מעל 80
הייתה לי פעם חברה למשך 8 חודשים אני אוהב לנגן בגיטרה ודי בסדר בזה עבדתי במלצרות, והלקוחות אהבו אותי |
"יש תחומים שאני טוב בהם, ויש תחומים שפחות, לפעמים אני מצליח ולפעמים אני טועה" |
#4- שינוי דפוסי ההתנהגות
לאחר או במקביל לתהליך החשיבתי נרצה גם לעשות תהליך התנהגותי. לעיתים באופן טבעי כאשר נשנה את דפוס החשיבה, נפעל גם בצורה שונה, אך פעמים רבות, נדרשת דחיפה קלה או עשייה אקטיבית כדי לשנות את עיוות החשיבה דרך עשייה התנהגותית.
במצב זה, נחשוב אילו דפוסי התנהגות נבעו מאותם עיוותי חשיבה, ונחשוב על פעולות אחרות שיש ביכולתנו לעשות כדי לבחון את המציאות. כשהדגש הוא צעדים קטנים [אפשר לקרוא עוד על הנושא דרך שיטת קאיזן, מודל SMART להצבת מטרות, בניית חזון]
#5- אימון מתמשך
ככל שמדובר בחשיבה עמוקה יותר ומושרשרת יותר, כך נרצה להתאמן יותר על שינוי החשיבה וההתנהגות. עיוות החשיבה עשוי לחזור פעמים רבות במהלך היום, ולכן ההזמנה תהיה בכל פעם שעיוות החשיבה עולה, לומר לעצמנו את המחשבה החדשה שבחרנו דרכה להסתכל על העולם.