גנוגרם – GENOGRAM

GENOGRAM או גנוגרם הוא עץ משפחתי אודות המשפחה והקשרים שלה על פני 3 דורות לפחות. מדובר בדיאגרמה שמאפשרת בצורה ויזואלית לזהות תבניות משפחתיות, אירועים משמעותיים, דפוסים במערכות יחסים ועוד.

מה זה גנוגרם – genogram

גנוגרם [לעיתים נקראה גם גנוגראמה] הוא עץ משפחתי אודות משפחה והקשרים שלהה לפחות על פני 3 דורות. בצורה ויזואלית, גשטלטית, המציג תבניות משפחתיות, קשרים בין המשפחה, לידה, נישואין, גירושין, פטירה, אירועים משמעותיים ועוד ובכך מסייע להבין בעיות רפואיות, נפשיות, בינאישיות אשר מתרחשות בתוך המשפחה.

המידע על הגנוגרם נאסף לרוב במסגרת ראיון משפחתי, כחלק מטיפול משפחתי והוא משחק להערכה קלינית, מערכתית.

תפקיד הגנוגרם הוא למשמש כחלק מהערכה סובייקטית – בעזרתו ניתן להעלות השערות להערכה מערכתית מעמיקה יותר.

בדרכ נעשה במפגש הראשון, ובמידה ונוסף מידע חדש, מוסיפים אליו במהלך המפגשים הנוספים.

לתפיסת הטיפול המשפחתי לגנוגרם, בנוסף להיותו כלי להערכה, יש תפקיד טיפולי, והוא חלק בלתי נפרד דמהטיפול.

מה הגנוגרם מכיל?

הגנוגרם מכיל את כל חברי המשפחה – הגרעינית והמורחבת, דמויות שאינן מהמשפחה אך משמעותיות למשפחה, וסיכום של המשפחה, כולל אירועים ובעיות קיימות.

יש התייחסות למיתוסים, ערכים, חוקים, אירועים, נושאים טעונים.

האנשים בגנוגרם מאורגנים לפי: דור, גיל, מין, סדר גילאים

חשיבות ה GENORAM

יתרונות ה genogram:

• בולט וייחודי
• מאפשר בקלות לקבל הרבה מידע בצורה ויזואלית
• מאפשר להחזיק בראש במהלך הטיפול את הקשר המשפחתי, תבניות ואירועים משמעותיים
• מאפשר לחברי המשפחה לראות את עצמם באופן חדש ולחבר אותם לטיפול
• מאפשר להבחין בסוגיות משפחתיות מעבר לזמן ומקום
• מהווה בסיס לשאלות שקשורות למשפחה
• לראות את התמונה הגדולה הן לקלינאי והן למשפחה – המידע המערכתי, בינאישי, פונקציונלי על המשפחה, הן בצורה אנכית בין דורות, והן בצורה אופקית בין חברי המשפחה
• להעריך את הקשר של כל בן משפחה לדרמה המשפחתית, חוזקות וחולשות
• לזהות משולשים – דפוסים, קשרים משמעותיים, ולתכנן אסטרטגיות שינוי
• מהווה בסיס להיפוטזות וחקירות המשך, אך מומלץ שלא לקבוע מכך עובדות

התאוריה מאחורי ה Genogram:

• "זרם החרדה" – flow of anxiety – מועבר הן בין דורית [אנכית] ןהן בין חברי המשפחה [אופקית]
• בעיות לא מתרחשות בואקום אלא המערכת יכולה ללמד אותנו
• בעיה קטנה כביכול שקורת אופקית, יכולה להיות מושפעת ולהתגבר עקב בעיות אנכיות [למשל קונפליקט בין אמא לבן, כשלאמא יש מערכת יחסים לא טובה עם אמא שלה ברקע]
• בקיצון – אנשים שמאוד מרוחקים אחד מהשנים, או מאוד צמודים אחד לשני [מובחנות נמוכה – זה יכול להתבטא בקונפליקט מאוד גדול אך גם בתלות ורגשות חיובים מאוד חזקים אחד לשני]
• כמערכת, לכל אחד יש תפקיד, חברי המשפחה מתאמים למערכת הפונקציונלית. לכן יהיו התנהגויות משלימות או ההדיות – כמו התרחקות וקרבה, לקחת ולתת, פעולה ותגובה.

בניית Genogram

3 שלבים:

1- מיפוי המבנה המשפחתי

2- תיעוד מידע משפחתי

3- להתוות את קשרי המשפחה

מערכת הסימנים של גנוגרם

לגנוגרם יש מערכת סימנים מוסכמת שמטרתה לאפשר קריאה נוחה וקבועה של התרשים. עם זאת, לעיתים יש הבדל בין מטפלים ויש לקחת זאת בחשבון. אנו מציעים את אחת ממערכות הסימנים המוסכמות:

ריבוע – מייצג גבר

עיגול – מייצג אישה

מעל לחבר המשפחה כותבים שנת לידה ומוות [2 הספרות האחרונות. כלומר אם מטופל נולד ב 1940 ונפטר ב 1990 נכתוב מעל 90 – 40

המטופל/האדם המרכזי –  עושים סימון כפול [ריבוע כפול- אם המטופל גבר או עיגול כפול אם המטופלת אישה]

אדם שנפטר – מסמנים עליו X [כשמדובר ב-3 דורות ויותר אחורה, לא נסמנת על דורות ישנים X, כי ההנחה שהם לא בחיים, אבל אם מדובר באח / אבא של המטופל כן נסמן X]

את גיל האדם החי נכתוב בתוך הצורה

נישואין

גבר צד שמאל ואישה צד ימין – תמיד

יש קו שיורד למטה ומחבר בניהן כדי לציין נישואין

פרידה – קו אחד על הקו שמחבר בניהם

גירושין – 2 קווים

תאריך נישואין – m.48 – כלומר m.שנת-נישואין

נישואין מחדש – הכלל הוא שסדר הנישואין יהיה משמאל לימין [כלומר ימין זה הנישואין הטריים ביותר], כמובן שהתאריך עוזר להבין את זה.

אם שני הצדדים נשאו מחדש, נשים את הנישואין העדכניים ביותר במרכז, ואז בצדדים את הנישואין קודמים:

כאן רואים בעל ואישה, כשגם לגבר וגם לאישה היו 2 נישואין קודמים

אם הבעלים/נשים קודמות התחתנו שוב / נשאו לפני-  גם את זה נציין בעזרת קו קטן יותר

אם יש רומן / יש זוגיות ללא נישואין -נצייר קו מקוקוו, והתאריך יהיה מתי נפגשו

ילדים – קו יורד מהנישואין, הכי צעיר מימין, הכי מבוגר – משמאל

ילד אומנה/מאומץ בקו מקווקו [היה כתוב ככה בתמונה אבל נראה אחרת]

תאומים יוצאים מאותה נקודה [אם זהים אז יש קו מחבר בניהם]

קווים מקווקים יקיפו מי שחי ביחד – במיוחד חשוב בזמן נישואין מחדש

אם למטופל יש גם ילדים ונכדים אז מומלץ שיהיה 5 דורות [כלומר 2 קדימה ו-2 אחורה בזמן]

אפשר להשתמש בגנוגרם כדי להקפיא רגע בזמן, כדי לנתח ולהבין אותו

שלב 2 – הוספת מידע

מה נרצה לכלול?

• מידע דמוגרפי – גיל, תאריכי לידה, מוות, מיקום, עיסוק, רמת השכלה
• מידע תפקודי – מידע אובייקטי אודות מצב רפואי, רגשי והתנהגותי [למשל העדרויות רבות מהעבודה, שתייה רבה של אלכוהול וכדומה], גם תפקוד גבוהה ומוצלח חשוב לציין. המידע יצוין ליד האדם
• אירועים משפחתיים משמעותיים – מעברים, שינויים במערכות יחסים, הגירה, הפסדים וכשלונות, שינויי עבודה משמעותיים     – ניתן לציין את זה על הג'נוגראם או בדף נפרד

**אם לא בטוחים בשנה ניתן לכתוב "? או ~" ליד השנה. בנוסף אם זה חשוב ניתן לציין תאריך מלא

שלב 3 – קשרי משפחה

תכנון מקדים של הציור

כדי לא להתקע עם בעיות בדף, יש המלצה לחשוב לפני על השאלות הבאות:

• כמה פעמים כל הורה התחתן?
• כמה ילדים היה לכל הורה, ומה סדר הלידה?

אם יש עוד נישואין/ילדים – אך אין מקום בדף וזה פחות רלוונטי לסיפור של המטופל ניתן לסמן כך:

אם יש הערות שלא נכנסו בג'נוגראם, יש דפים נוספים שרלוונטיים – נסמן *

אם חברי משפחה שונים נותנים דיווח שונה [למשל על טיב היחסים, תאריך פטירה וכו' ניתן לציין את זה בין אם על ידי צבע שונה או על ידי כתיבה בסוגריים, ציון מי נתן את הדיווח

ראיון ג'נוגרם –Genogram Interview

איסוף המידע מתבצע בדרכ במסגרת ראיון משפחתי.

הג'נוגראם הוא חלק מהתהליך של חיבור ועזרה למשפחה.

אפקט רשומון – Rashomon Effect – כאשר מקבלים מספר נקודות מבט של מספר חברי משפחה על אותו אירוע.

משך הזמן – למידע הבסיסי: כ-30 דקות

לקבלת מידע ממספר חברי משפחה: כ  60-90 דקות

יש קלינאים שמעדיפים לפצל את הראיון על פני מספר מפגשים

באופן כללי יש המלצה אם אפשרי לקבל את המידע מיותר מחבר משפחה אחד.

איסוף המידע

ניתן לחשוב על איסוף המידע במטאפורה של עיגולים הולכים וגדלים.

למשל:

• מתחילים מהבעיה הנוכחית וממשיכים לקונטקסט הרחב יותר של הבעיה
• מהמשפחה הגרעינית למשפחה המורחבת והמערכת התמיכה החברתית
• מהמצב המשפחתי כרגע למידע כרונולוגי היסטורי על המשפחה
• משאלות קלות ולא מאיימות לשאלות קשות יותר שעשויות לעורר חרדה
• מעובדות אובייקטיביות לדעות על תפקוד ואיכות קשרים להיפוטזות על דפוסים משפחתיים

תהליך ראיון GENORAM

1. נקודת המוצא היא בדרך כלל הבעיה שאיתה המשפחה מגיעה.

ואז המטפל מסביר כי הוא צריך לאסוף מעט מידע כדי להבין את ההקשר של הבעיה, זה קורה בדרך כלל באופן טבעי כשחוקרים בעיה אז מקבלים מידע נוסף:

• מי גר בבית?
• מה הקשר בין האנשים השונים?
• איפה חברי משפחה אחרים גרים?
• מה השם, הגיל, המין של כל חבר משפחה
• מי מחברי המשפחה יודע על הבעיה?
• איך כל אחד רואה את הבעיה? ואיך כל אחד מגיב/הגיב לבעיה?
• האם למישהו מהמשפחה היה פעם בעיה דומה?
• אילו פתרונות נוסו ועל ידי מי? [אפשר לקבל מכך גם מידע על טיפולים קודמים, אשפוזים וכו']

2. המצב המשפחתי הנוכח:

• מה קורה לאחרונה במשפחה?
• האם היו שינויים במשפחה לאחרונה? [ אנשים שעזבו או באו, חולי, בעיות בעבודה וכו'?]
• מצב משפחתי [גירושין, נישואין, לידות, מוות, עזיבה של הבית וכו']

3. הקונטקסט המשפחתי המורחב

חשוב כשאפשר לבחון את הקונטקסט הרחב יותר. רצוי לעשות זאת כשמרגיש שהמשפחה נינוחה ומוכנה לכך. המטרה לאסוף 3-4 דורות.

• "אשמח לקבל מעט רקע כדי להבין טוב יותר את המצב הקיים"

אם עולה התנגדות מצד המשפחה לכך, ניתן להחזיר את הפוקוס להתמקדות במשפחה הגרעינית והרלוונטית, עד שיש שיפור בקשר בין חברי המשפחה והמצב הקיים. התעקשות עדינה לאורך זמן – לרוב תסייע לנו לקבל את המידע הזה.

• מצד האמא/האבא- כמה אחים ואחיות יש לאמא שלך?
• מתי אמא שלך נולדה? האם היא בחיים? אם כן, היכן היא כיום, מה היא עושה? אם היא נפטרה, מתי? מה סיבת הפטירה?
• מתי הורים שלך נפגשו ואיך? האם נישאו לפני כן? האם יש להם ילדים מנישואין קודמים? האם הם גרושים?

4. קונטקסט חברתי

חשוב להתייחס לדמויות משמעותיות נוספות למשפחה, לרבות חברים, מורים, רופאים, מטפלים וכו' ולכלול גם אותן בגנוגראם. דמויות אלה, הן חלק ממערכת התמיכה של המשפחה.

• איזה תפקידים אנשים מחוץ למשפחה לקחו חלק במשפחה?
• האם קיבלתם תמיכה מהקהילה?
• מי חוץ מהמשפחה היה משמעותי בחייך?
• האם מישהו פעם חי עם המשפחה שלך? מתי? איפה הם עכשיו?
• מה הייתה החוויה של המשפחה שלך עם רופאים ובעלי מקצוע אחרים?

5. עובדות

חשוב על כל אחד מחברי המשפחה לאסוף את המידע הבא:

• תאריך לידה, נישואין, חולי, מוות וסיבת פטירה
• מיקום בסדר לידה
• רקע דתי ולאומי
• עבודה והשכלה
• מקום נוכחי

6. מידע היסטורי

אם המשפחה משתפת פעולה, ויש חורים מסוימים בסיפור, ניתן לתת לאחד מחברי המשפחה או יותר את המשימה לאסוף מידע היסטורי אודות המשפחה – על ידי שיח עם קרובי משפחה נוספים, קריאה ביומנים, מציאה של רשומות רפואיות וכו'.

נרצה לשים לב כיצד המידע עשוי להתחבר לקונטקסט היסטורי רחב יותר – למשל חתונה ב 1945 [לאחר מלחמת העולם ה -2]

ניתן להעמיק בשאלות נוספות:

• איך חברי המשפחה השונים הגיבו ללידה של X? לחתונה של Y? לפטירה של Z
• כמה דורות המשפחה חיה בישראל? מי למד לדבר עברית? איך X הגיב לכך? למי היה הכי קל/למי הכי קשה

אנחנו רוצים לאט לאט לזהות דפוסים בין דורות, בין היתר על ידי התייחסות לאירועים משמעותיים למשל של לידה ופטירה. המידע הזה יכול לעזור לנו לזהות דפוסים והיפותזות לגבי אופן התגובה של המשפחה לקושי ב X, למערכת החוקים במשפחה, ציפיות וכו'.

ניתן להעמיק בבעיה ספציפית:

• איך כל אחד מחברי המשפחה הגיב ל -X? כיצד השתנו?
• ניתן לבחון את הבעיה בנקודות זמן שונות: לפני הבעיה, תוך כדי, כשהחלו לחפש פתרון וכעת, איך חברי המשפחה רואים את הבעיה בעתיד?
• מי הציף את הבעיה ראשון?
• מי התייחס לבעיה ברצינות ומי לא?
• אאיך היו מערכות היחסים לפני ואחרי?
• מה תהיה ההשפעה על המשפחה אם הבעיה תמשך? ואם היא תעלם

7. מעקב אחרי מערכות היחסים במשפחה ותפקידים

תוך כדי השיח, חשוב לשים לב לטיב מערכות היחסים ולתפקידים במשפחה. חשוב לשים לב לעשות זאת בעדינות ובצורה מותאמת, שכן זה יכול לעורר אי-נוחות בקרב המשפחה:

• האם יש מישהו במשפחה שלא מדבר אחד עם השני? האם הייתה תקופה שמי מחברי המשפחה לא דיברו אחד עם השני?
• האם יש אנשים במשפחה שמאוד קרובים אחד לשני? מי סומך על מי? מי יעזור אחד לשני?
• לכל הזוגות הנישואין יש קשיים מסוימים. באילו קשיים אתם נתקלתם? מה לגבי ההורים שלכם? הילדים שלכם?
• איך כל אחד מכם מסתדר עם הילדים? האם למישהו מחברי המשפחה יש קושי עם הילדים שלהם?
• מי נחשב בבית למטפל הראשי? הבעייתי, החולה, הטוב, הרע? המשוגע?
• מי נחשב במשפחה לחזק? לחלש? לדומיננטי, לפסיבי?
• מי נחשב במשפחה לקר, לחם, לקרוב, לרחוק, לאכפתי?

רצוי לקבל פרספקטיבות שונות על מצב מערכות היחסים השונות – זה יכול ללמד.

• למשל לשאול את הבעל על הקשר שלו עם אימו, ולאחר מכן את האישה על הקשר של הבעל עם אימו.
• איך אבא שלך היה מאתר אותך כשאתה היית בן 13, בגיל של הבן שלך

ניתן לשאול על כינויים אחד של השני כי זה גם יכול ללמד. אני קוראת לו "סופרמן".

8. שאלות קשות על תפקוד אישי

חשוב לגשת לכך בעדינות וניתן אף לציין שאנחנו עשויים לשאול כעת שאלות קשות.

בעיות רציניות:

• האם למישהו מחברי המשפחה הייתה בעיה בריאותית רצינית? בעיה נפשית רצינית?
• האם מישהו מחברי המשפחה עבר הטרדה מינית, פגיעה פיזית?
• האם יש בעיות אחרות שמדאיגות אותך? מתי הבעיה הזו התחילה, האם ביקשת עזרה? מה הסטטוג?

היסטורית עבודה:

• האם היו שינויים לאחרונה בעבודה? אבטלה? האם אתה אוהב את העבודה שלך? האם X נהנה מהעבודה שלו?
• כמה הכנסה יש? מה המצב הכלכלי שלך? של ההורים? הילדים?

אלכוהול וסמים:

• האם מישהו צורך תרופות באופן קבוע? מה ואיזה?
• האם אתה חושב שמישהו שותה יותר מדי? למישהו יש בעית סמים? איזה סוג? איך המשפחה הגיבה לכך

בעיות עם החוק:

• האם מישהו נעצר פעם ? על מה? מה הייתה התוצאה? מה הסטטוס כרגע?
• האם מישהו קיבל שלילת רישיון?

איך לסדר ולארגן את הגנוגרם

יש הרבה מידע וכיוונים שניתן ללכת אליהם. ככל אצבע?

• לשים לב לתבניות- סימפטומים חוזרים, דפוסים של מערכות יחסים או תפקוד בקרב המשפחה, משולשים חוזרים, פרידות, חוסר תקשורת, חוסר תפקוד או תפקוד מאוד טוב
• תאריכים – תשומת לב לזמנים שייתכן ונראים קשורים, הופעת סימפטום של חבר משפחה אחד באותו זמן של פטירה של אחר.
• שינויים – השפעות של שינויים לאורך החיים, שינוי בתפקוד, במערכות יחסים והקשר שלהם לאירועים משמעותיים או חריגים [כמו מוות פתאומי]

מקורות