התמודדות נפשית בזמן חירום

התמודדות נפשית בזמן חירום: התקופה האחרונה מביאה איתה המון לחץ, חרדה ואי-ודאות. התעוררנו ללילות ולבקרים, שבהם בבת אחת השגרה משתנה. אנחנו קודם כל כאן, בשביל להזכיר שאתם לא לבד! אנחנו מתמודדים עם זה כאן ביחד! ויש לנו עם, מדינה וצבא שמגנים ושומרים עלינו.

ועדיין איך בתוך התקופה הזו, שכל כך טבעי להרגיש תחושות של פחד, חרדה, הצפה, כעס ועוד, איך בכל זאת אפשר קצת להרגע, קצת להרגיש טוב יותר?

אז הינה כמה דברים מאיתנו שיכולים לעזור להתמודד נפשית עם מצב החירום:

מודל מעשה

מודל מעש"ה

מודל לעת חירום המדבר על ארבעה אלמנטים שאותם נפרט. מ-מחויבות, ע-עידוד, ש-שאלות מחייבות מחשבה, ה-הבניית האירוע. קליק למעבר למודל

טיפים להתמודדות בזמן חירום

טיפים להפחתת לחץ וחרדה בחירום

פירוט על טיפים להתמודדות בזמן חירום. קליק למעבר לטיפים

תמיכה רגשית לילדים במצב חירום 1

תמיכה רגשית לילדים במצב חירום

איך מתווכים לילדים מצב חירום? קליק לפירוט.

מוקדי תמיכה נפשית

מקורות סיוע נפשי זמינים בישראל

למי ניתן לפנות בזמן חרום לתמיכה נפשית? קליק למעבר לרשימת המקורות לסיוע נפשי

תוכן עניינים
מודל מעשה

מודל מעש"ה

מודל מעש"ה, מסייע לנו להבין מה אנחנו, ומה אדם שנקלע לתחושת לחץ וחרדה בזמן חירום צריך כדי לרגע לעצור, לנשום ולחזור ולתפקד. המודל מדבר על ארבעה אלמנטים שאותם נפרט. מ-מחויבות, ע-עידוד, ש-שאלות מחייבות מחשבה, ה-הבניית האירוע.

למי המודל מתאים?

לכולן ולכולם. ההזמנה היא להשתמש בעקרונות קודם כל עבורנו, וכמובן עבור אחרים – בין אם קרוב משפחה וחבר, ילדים או אדם זר שנקלע למצוקה.

להלן פירוט מודל מעש"ה

מ-מחויבות [ומרחב בטוח]

המטרה: יצירת תחושת ביטחון

השלב החשבון ביותר בעת חירום, הוא ליצור מרחב בטוח, ותחושת מחויבות וביטחון. נתחיל קודם, בלבדוק האם המרחב כעת בטוח, האם יש צורך ללכת לאזור יותר מוגן, לממ"ד, או למקום אחר כדי לייצר מחויבות פיזית בטוחה.

תוך כדי, במידה ואנחנו מעניקים סיוע לאדם אחר, נרצה להעניק לו תחושת מחויבות וביטחון, כדי שהוא ידע שהוא לא לבד באירוע. ניתן לומר לאותו אדם "אני איתך, אתה לא לבד", "אני אתך, אני לא הולכת לשום מקום", "אני איתך, אני אעזור לך עד שתרגיש בטוח"

ע- עידוד

המטרה: הנעה לפעולה פשוטה

אדם שחווה לחץ משמעותי ו/או חרדה, עלול להרגיש חוסר אונים ותחושת שיתוק, שאלו מגבירים את המצוקה. ולכן עידוד לפעול, לבצע פעולות קטנות, מחזירות את תחושת המסוגלות ותחושת השליטה.

מה אפשר לעשות? לעודד לשתות מים, לקחת כמה נשימות עמוקות, ליצור קשר עם קרוב משפחה או לעבור למקום בטוח. 

למשל, לאדם זרם שבמצוקה: "תרצה להתקשר למישהו מהמשפחה ולדבר אותו?"

לילד/קרוב משפחה/חבר: "בוא נלך ביחד ל-X", "בואי נתקשר לסבתא נראה מה שלומה", "בוא ניקח 3 נשימות עמוקות"

ש- שאלות מחייבות מחשבה

המטרה: עידוד הפעלה של החשיבה וקבלת החלטות כדי לצאת מעט מתחושת חוסר האונים, לקבל החלטות שיכולות לעזור, ולעודד מסוגלות ועשייה.

 

אנחנו רוצים לשאול שאלות פשוטות וענייניות שעוזרות להבין את המקרה, את העובדות, ומה יכול פרקטית לעזור.

במצבי לחץ, אנחנו רוצים דווקא להמנע משאלות שחוקרות ומתעניינות יותר מדי בתחושות, ברגשות, שכן זה דווקא יכול להיות מציף ומגביר תחושת חרדה.

ולכן במקום שאלות כמו "איך אתה מרגיש?", "איפה אתה מרגיש לחץ עכשיו בגוף?"

נשאל:

במצב שאדם כלשהו נפגע/יש אירוע כלשהו- "כמה זמן היית שם?", "לאן היית צריך להגיע?", "את.ה פה עם מישהו?", "מה הדבר שאת.ה הכי צריכ.ה לעשות עכשיו?"

במצב של אזעקה ואנחנו בממ"ד? "מה תרצו שנעשה בנתיים? אולי לשחק לשמוע/מוזיקה?", "כמה זמן כבר חיכינו בממ"ד?"

ה- הבניית האירוע

המטרה: יצירת רצף אירועים ברור.

במצבי לחץ אקוטי [משמעותי], אנשים נוטים להיות בהלם, להרגיש בלבול וחוסר וודאות מה בדיוק קרה וקורה באירוע.

לכן, עשיית סדר באירוע, עוזרת לייצר קו ברור ואחיד, ללא חורים בסיפור. עשיית הסדר תורמת להבנת האירוע, להבין את המצב עכשיו [האם האירוע הסתיים או לא, האם יש צורך בפעולות נוספות], ועשויה גם למנוע בעתיד, התפתחות של טראומה חמורה יותר.

למשל, אם אדם עבר תאונה: "ירדת מהאוטובוס, ואז נפלת וקיבלת מכה בראש, עכשיו אתה כאן, במדרכה, האירוע הסתיים, קראנו למד"א, אני איתך ואת במקום בטוח"

למשל אחרי אזעקה באמצע הלילה: "הייתה לנו אזעקה, קמנו והלכנו לממ"ד, חיכינו 10 דקות, ועכשיו האירוע הסתיים. אנחנו בטוחים ואפשר לחזור לישון"

סרטון הסבר על מעש"ה

משרד הבריאות פרסם סרטון שממחיש יפה את מודל מעשה. הוא מדבר על 4 הפעולות העיקריות והן: להרגיע, לשאול ,להפעיל ולסכם את המצב. לצפייה:

טיפים להפחתת לחץ, מתח וחרדה בזמן חירום:

באופן כללי בזמן חירום, לצד הלחץ, נרצה עד כמה שניתן לשמור על שגרה, להתעדכן בחדשות באופן מצומצם ורק ככל שצריך, לוודא כי אנחנו במרחב בטוח ויש לנו אוכל, שתייה ומחסה, וכי אנחנו בפעילות ועשייה חיובית עד כמה שניתן.

#1 – תרגולי מיינדפולנס להפחתת לחץ וחרדה בזמן חירום

מצורפים מספר תרגולי מיינדפולנס שיכולים לרגע לעזור ולתת מרחב נשימה, לשחרר מעט מהלחץ, ולרגע להתנתק מהחדשות הלא פוסקות

🍁5 דקות תרגול מיינדפולנס להפחתת לחץ ולהקלת לופ מחשבות

🍁5 דקות תרגול מיינדפולנס להורדת לחץ וחרדה

🍁מיינדפולנס – 10 דקות תרגול מיינדפולנס – להפחית לחץ וסטרס – שחרור והקלה

🍁מדיטצית מיינדפולנס – 5 דקות של רוגע, הקלה ונינוחות

#2 שמירה על שגרה ופעילות

החזרת השליטה לחיי היום-יום היא מפתח להרגעה. גם בתנאים לא רגילים, נסו לקיים שגרת חיים בסיסית – קומו והתלבשו כל יום, אכלו ארוחות מסודרות (גם אם קטנות), ונסו לישון בשעות קבועות. פעילות גופנית, אפילו מתונה בבית או במרחב המוגן, משחררת מתחים. נסו למלא את הזמן בפעולות קטנות: סידור הבית או הממ"ד, האזנה למוזיקה, קריאת ספר או משחקי קופסה. חוסר מעש מגביר חרדה, ודווקא עשייה מסיחה את הדעת מהמתח.

גם הומור והסחת דעת יזומה (למשל צפייה בסרט אהוב או בתכנית קומית) יכולים לסייע בהפגת המתח

אין ציפייה שתרגישו "בסדר גמור" מיד – תנו לזמן לעשות את שלו והתקדמו בצעדים קטנים.

#3 תמיכה חברתית

אל תישארו לבד עם התחושות. דברו עם בני משפחה או חברים על מה שעבר עליכם – שיתוף בסיפור האירוע וברגשות שעולים ממנו מביא להקלה נפשית ומונע הצטברות לחץ.

בכי הוא תגובה טבעית ומשחררת, ואין "לחנוק" אותו או להתבייש בו

אם אתם חשים מוצפים, שתפו זאת עם אדם קרוב או כתבו ביומן את שעל לבכם. התחושה שמישהו מקשיב ותומך היא תרופה בפני עצמה. במקביל, היו קשובים גם לאחרים – עזרה לזולת במצב חירום (בתנאי שאינה פוגעת בכם) מעניקה תחושת משמעות ומסוגלות שמחזקת את החוסן הנפשי.

#4 הגבלת חשיפה לחדשות

חשוב להתעדכן בהנחיות הביטחון, אך צריכה מופרזת של חדשות ודיווחים דרמטיים עלולה להזין את החרדה. בייחוד כשיש ילדים בסביבה, לא מומלץ להשאיר טלוויזיה או רדיו דולקים ברצף לאורך היום.

קבעו לעצמכם זמנים מוגדרים לעדכונים, ובשאר הזמן התמקדו בעשייה אחרת. המדיה החברתית גם היא מוצפת בשמועות ובתכנים קשים – שקלו להשתיק התראות או לצאת ממעגל החדשות לכמה שעות בכל יום כדי לאפשר למוח מנוחה.

#5 כל אדם מגיב אחרת – וזה בסדר

חשוב לזכור שכל אדם מגיב אחרת, ואין "דרך נכונה" אחת להתמודד. נסו את הכלים השונים ובחנו מה עוזר לכם באופן אישי – נשימות, כתיבה, שיחה, תנועה, אמונה ותפילה, או כל אסטרטגיה בריאה אחרת שמביאה לכם רגיעה

אם לאחר שימוש בכלים אלה אתם עדיין חשים מצוקה חזקה שאינה מרפה, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית.

 

תמיכה רגשית לילדים במצב חירום 1

תמיכה רגשית לילדים במצב חירום

#1 – שמירה על שגרה וביטחון

ילדים זקוקים למסגרת כדי להרגיש יציבות. נסו ככל האפשר לקיים סדר יום קבוע גם בימים של מלחמה – זמני ארוחות, משחק, לימודים ושינה

טקסים יומיים פשוטים כמו סיפור לפני השינה או ארוחה משפחתית תורמים לתחושת הביטחון. אם אתם שוהים במרחב מוגן לאורך זמן, צרו סדר יום מובנה של פעילויות (למשל ציור בבוקר, משחק אחר הצהריים, צפייה משותפת בסרט בערב).

#2 – התאמת המידע לגיל הילד

חשוב להסביר לילדים את המצב באופן כן אך מרגיע. שוחחו בגובה העיניים, בשפה פשוטה ומובנת, וענו על שאלותיהם בקצרה ובכנות.

אין צורך לפרט תיאורים קשים או להציף במידע מיותר. הדגישו את המאמצים שנעשים כדי לשמור על הביטחון ("הצבא שומר עלינו", "אנחנו במקום בטוח כרגע").

סיימו במסר חיובי של תקווה, למשל: "נכון שעכשיו מפחיד, אבל אנחנו מוגנים וביחד נעבור את זה".

#3 – צמצום חשיפה תקשורתית

ילדים צעירים קולטים יותר ממה שנדמה – הם שומעים חדשות ורואים תמונות מפחידות אך מבינים פחות את ההקשר, מה שעלול להגביר אצלם חרדה.

הגבילו את הצפייה של הילדים בדיווחי חדשות. עדיף שאתם תהיו מקור המידע העיקרי עבורם. הימנעו גם משיחות מלחיצות מול ילדים – נסו לדבר על נושאים קשים כשהם עסוקים או ישנים, כדי שלא ייחשפו לכל פרט מדאיג.

#4 – עידוד לביטוי רגשות ומשחק

עודדו את הילדים לדבר על מה שהם מרגישים – פחד, כעס, בלבול – ואשרו להם שזה טבעי לגמרי להרגיש כך במצב חירום. ניתן להשתמש במשחק או בציור ככלי לביטוי רגשי: לשחק משחקי דמיון ("בוא נצייר את המפלצות שמפחידות ולכלוא אותן בציור")

לבנות מבצר מכריות כסמל למקום בטוח, או לשחק ב"כוחות על" שבהם הילד גיבור שמתמודד עם הסכנות – אלו טכניקות שנמצאו יעילות להרגעה אצל ילדים. פעילות גופנית ומשחקים אקטיביים (קפיצה, ריקוד, בועות סבון לנשיפה איטית וכו') יעזרו להם לפרוק מתחים גופניים

בנוסף, הרבו במגע פיזי ותשומת לב: חיבוק, ליטוף, החזקה על הידיים – מעניקים תחושת הגנה שהילד זקוק לה מאוד כעת.

#5 – אתם המודל לרוגע והתמודדות

ילדים לומדים מהתנהגות המבוגרים סביבם. השתדלו לשדר להם מסר של שליטה במצב ככל האפשר. זה טבעי שגם אתם ההורים מרגישים לחוצים, אך נסו לנהל את החרדה שלכם בדרכים בריאות (כמו הנשימות והכלים שצוינו) ולא להביע פאניקה מול הילדים. אפשר לשתף אותם שאתם גם מרגישים מפוחדים, אבל מראים להם כיצד מתמודדים – "גם אני דואג, אז אני נושם עמוק ומדבר איתך וזה עוזר לי להירגע". בכך אתם מלמדים אותם כישור חשוב של ויסות רגשי. זכרו גם לדאוג לעצמכם כהורים – לנוח כשאפשר, לחלוק עומס עם אחרים, ולפרוק את המתח עם מבוגר אחר – כי הורה רגוע יותר יוכל לתמוך בילדיו טוב יותר

#6 – הבחנה בסימני מצוקה

אם אתם מבחינים שהילד מראה סימני מצוקה מתמשכים (כמו סיוטים תכופים, הצמדות יתר, נסיגה בהתנהגות או תסמיני חרדה פיזיים שאינם חולפים), שקלו לפנות לייעוץ מקצועי אצל גורם מוסמך – פסיכולוג ילדים, יועץ חינוכי או קו סיוע ייעודי להורים. ניתן גם לפנות למרכזי חוסן (מרכזי תמיכה קהילתיים) או לקופות החולים המספקות סיוע נפשי לילדים במצבי חירום. העיקר שהילד יקבל את התמיכה הדרושה לו בזמן הרגיש הזה.

אפשר לקרוא כאן עוד על תקשורת בין ילדים והורים.

 

איך לעזור לילדים בזמן חירום ומלחמה?

🍁 ישראל במלחמה: איך להסביר את המציאות הקשה לילדים? [3 דקות]

🍁סרטון הסבר לילדים בגילאי גן ויסודי על מלחמה [1 דקה]

🍁סא"ל טלי ורסנו אייסמן - איך לתווך מציאות של מלחמה לילדים? [20 דקות]

🍁תרגול הרפייה לילדים [1.5 דקות]

מקורות סיוע נפשי זמינים בישראל

מוקדי תמיכה נפשית

ישנם מספר גופים ועמותות בישראל שמציעים תמיכה נפשית וחוסן בזמן חירום.

אם אתם או אדם שאתם מכירים מתמודדים עם מצוקה נפשית בזמן חירום ו/או מלחמה, יש למי לפנות ואתם לא לבד. הינה כמה מקורות סיוע מרכזיים:

ער״ן – עזרה ראשונה נפשית

עמותת ער"ן מפעילה קו חם ארצי 24/7 לתמיכה רגשית מידית.

השירות אנונימי ומוגש ע"י מתנדבים מיומנים. ניתן לפנות למוקד כשמרגישים קושי נפשי מידיי לרבות מצוקה, חרדה, דיכאון, בדידות ועוד.

פרטי התקשרות: ניתן להתקשר בחינם לטלפון 1201 מכל הארץ,

פרטי אונליין: סיוע בצ'אט באתר ובווטסאפ: https://www.eran.org.il/

נט״ל – נפגעי טראומה על רקע לאומי

נט"ל היא עמותה המתמחה בסיוע לנפגעי טראומה מתקופות מלחמה, טרור ומצבי חירום בישראל.

פרטי התקשרות: קו סיוע חינם בטלפון 1-800-363-363 הפועל ברוב שעות היממה,

וכן טיפול נפשי קצר מועד ללא עלות למי שסובל מהלם קרב, פוסט-טראומה, חרדות ועוד.

באתר נט"ל ניתן למצוא גם מדריכים וכלים להתמודדות עם לחץ וחרדה בשעת חירום: natal.org.il

מרכזי חוסן קהילתיים

ברחבי בארץ, במיוחד ביישובי עוטף עזה והצפון, פועלים מרכזי חוסן המספקים טיפול וייעוץ חינמי לנפגעי חרדה על רקע המצב הביטחוני

צוותי מרכזי החוסן כוללים עובדים סוציאליים ופסיכולוגים המתמחים בטראומה, ומציעים טיפולים פרטניים, משפחתיים וקבוצתיים (פרונטליים או מקוונים).

ניתן לפנות למרכז החוסן באזור מגוריכם לתמיכה מקצועית מיידית. פרטי מרכזי החוסן זמינים דרך אתר משרד הבריאות כאן

מוקדי תמיכה של משרד הבריאות וקופות החולים

משרד הבריאות הקים בתקופת החירום מוקד מידע ותמיכה נפשית טלפוני: 5400*

קופות החולים מציעות קווי סיוע נפשיים משלהן עבור מבוטחיהן,

כללית *8703, מכבי *3555,

**יש לוודא מול הקופה את מספרי החירום העדכניי

מוקדים אלה מאוישים בפסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע שמעניקים אוזן קשבת והכוונה ראשונית להתמודדות. אין צורך להסס – מצוקה נפשית היא אנושית וטבעית

עמותות ויוזמות נוספות

פועלים קווי סיוע ייעודיים נוספים, לפי פירוט של משרד הבריאות:

סיכום: לצלוח את החירום יחד – ולצמוח מתוכו

ההתמודדות הנפשית בזמן חירום היא מאתגרת, ולצד זאת יש אנשים, כלים, גישות ומשאבים רבים שיכולים לעזור להפחית לחץ וחרדה ולחזק את החוסן הנפשי.

יישום של טכניקות מיינדפולנס, הרגעה עצמית, יצירת שגרה, ותמיכה חברתית יכולים לסייע רבות ולשמור עלינו ועל היקרים לנו.

אל תשארו לבד עם התחושות- שתפו את הקרובים לכם, העזרו בקווי הסיוע המקצועיים וקבלו את התמיכה לה אתם זקוקים.

זכרו כי גם אם עכשיו קשה ומאתגר, יבואו ימים טובים יותר. 

אתם לא לבד. 💙

סטרונגר– כי יחד נהיה חזקים יותר, גם ברגעי הקושי.

ערן שני

אודות הכותב: ערן שני

ערן שני, בתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, B.A מדעי ההתנהגות, מנחה סדנאות לארגונים, חי ונושם פסיכולוגיה, למידה, תקשורת והתפתחות אישית וחברתית, מייסד סטרונגר 

כתבות נוספות שיכולות לעזור לפיתוח חוסן נפשי:

חוסן נפשי

לחוסן נפשי יש תפקיד חשוב בחיינו, הוא פוגש אותנו ביום-יום, בשגרת הבית-עבודה הלחוצה, אך לא

קרא עוד »

אימון עסקי

ניתן לראות כי כל סביבת עבודה עסקית כיום הינה תחרותית במיוחד, דורשנית ודינאמית אשר מחייבת

קרא עוד »

שינה

יש סיבה טובה שאנחנו מבלים שליש מחיינו בשינה. המדריך המלא על חשיבות השינה, שלבי השינה,

קרא עוד »

הרצאת חוסן

בעזרת הרצאת מיינדפולנס המשלבת תאוריה לצד תרגול אתם תצאו מהרצאה אחרי שאתם יודעים מה זה

קרא עוד »

חשיבה חיובית

״תחשוב טוב יהיה טוב״ חשיבה חיובית היא גישה שאומצה בשנים האחרונות על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים

קרא עוד »

מנהיגות

מנהיגות: אפשר ללמוד את זה או שפשוט נולדים עם זה? האם יש תכניות לפיתוח מנהיגות

קרא עוד »

קאיזן

כולנו רוצים להיות בריאים, חכמים, ומאושרים יותר. אז למה כל כך קשה לנו לעשת את

קרא עוד »

מנטור

מנטור הוא אדם שיכול ללוות אותנו בדרך שאנו עושים כיוון שהוא כבר השיג את מה

קרא עוד »

קואצ'ינג

אם בעבר פסיכולוג היווה כאופציה היחידה כאשר אדם חש תקיעות או בלבול. כיום, קואצ'ינג ובעברית:

קרא עוד »

קואצ'ר

אם המטרה לא ברורה, אם הדרך לא סלולה, ואם אתם מרגישים תקיעות והדרדרות – קואצ'ר

קרא עוד »

סדנת מנהלים

סדנת מנהלים נועדה להעניק למנהלים ולמנהלות מרחב בטוח לאימון, תרגול ולמידה של כלים, מיומנויות וגישות

קרא עוד »

אסרטיביות

אסרטיביות היא סוג של התנהגות המשמשת לביטוי צרכיו של אדם באופן בריא וחברתי. להיות אסרטיבי

קרא עוד »

מערכות יחסים

מערכות יחסים בין-אישיות בחיינו. מערכות יחסים בריאות ואיכותיות נמצאו לא רק כמשפיעות על האושר שלנו,

קרא עוד »