כיצד המוח שלנו עובד

המוח הוא האיבר המסתורי ביותר בגוף האדם, חוקרים רבים עוסקים בשאלה כיצד המוח שלנו עובד ומנסים לפצח את החידה המרתקת הזאת. חקר מדעי המוח הוא תחום חדשני ופורץ דרך שעוסק בהבנת האנטומיה של המוח, האופן בו הוא מתפתח והגורמים שמשפיעים עליו, לטובה ולרעה.

מבנה המוח

המוח מורכב ממליארדי תאי עצב המסודרים בתבניות האחראיות על המחשבה, התנועה, ההתנהגות והתחושה. אל המוח מתחברים תאי עצב שמשמשים כאוטוסטרדות של מידע המעבירות אותו במהירות מהמוח אל איברי הגוף וחזרה.

נהוג לחלק את המוח לאונה שמאלית ואונה ימנית, כאשר מקובל לסווג את האונה הימנית כאחראית על היצירתיות, על הרגש ועל הדמיון ואת האונה השמאלית כזאת שאחראית על הגיון,סדר ואחריות. כמשל לאקדמיה, האונה הימנית היא הפקולטה למדעי הרוח והשמאלית היא הפקולטה למדעי הטבע.

כיצד המוח שלנו לומד

במשך שנים רבות השאלה כיצד המוח עובד. החידה, כחלק מהניסיון לפתח אסטרטגיות למידה מתקדמות, נותרה ללא מענה.

משחר ההיסטוריה הועלו תאוריות רבות ולא מבוססות בנושא. למעשה הראשון להציע תאוריה מבוססת היה אריק קנדל שחקר יצור ימי בשם אליפסיה בשנות השישים של המאה העשרים.

תופעה ראשונה שקנדל גילה נקראית התרגלות, במהלך אחד הניסויים קנדל הבחין שכאשר הוא נוגע בקונכייה של האליפסיה היא מייד מתכווצת ומפרשת את המגע כסכנה. אולם, לאחר מספר פעמים בהן שב ונגע בקונכייה האליפסיה הפסיקה להתכווץ והתרגלה למגע.

תופעה שנייה והפוכה אותה גילה קנדל היא רגישות מוגברת, קנדל שם לב שבזמן מגע חשמלי האליפסיה מגיבה באופן מוגבר כאשר הזרם מגיע לזנב וכי היא מתכווצת במהירות גבוהה הרבה יותר. קנדל הניח שהאליפסיה חשה בסכנה בעת הגעת הזרם לזנבה.

למעשה, קנדל גילה שהמוח מחזק את הקשר בין נוירונים לזכרונות טובים ומחליש את הקשר לזכרונות רעים. למשל, כאשר אדם אוכל מאכל חדש וטעים המוח יחזק את הקשר בין הזיכרון של אכילת המאכל לבין האזור שאחראי על רעב. כאשר אדם יחווהתחושת כאב למשל ממגע במחבת רותחת הוא יחזק את הקשר שבין הזיכרון הזה לבין האזור האחראי על סכנה.

בין היתר בזכות ההבנה שלנו כיצד המוח לומד ועובד פותחו כלים ומיומנויות מיוחדות כמו: מפות חשיבה למשל.

התבגרות המח

"קשה ללמד כלב זקן טריקים חדשים" הוא פתגם ידוע שמעסיק חוקרים רבים בעולם, ואכן מחקרים מראים כי היכולת ללמוד דברים חדשים פוחתת ככל שאנו מתבגרים. לכן, רבים מנסים להבין כיצד אפשר להגן על המוחלמנוע שחיקה ביכולותיו ולשמור עליו צעיר חיוני ויעיל.

מחקר חדש שפורסם על ידי אוניברסיטת הארוורד מציע מספר דרכים להשיג את המטרה, בינהם הצורך בחוויות חדשות ושבירת שיגרה, שיפור הזיכרון, שמירה על אימון כושר טוב, הקפדה על תזונה נכונה והתמקדות בהורדת מדדים מזיקים כמו סוכר כולסטרול ולחץ דם.

מחקרים נוספים מראים שהימנעות מצריכת טבק אלכוהול ומשככי כאבים תורמת להפחתה בשחיקת המוח. המחקרים הראו שלמבוגרים הנמנעים מצריכת מוצרים אלו יש סיכוי נמוך בחמישים אחוז לחוות פגיעה בתפקוד המוחי ביחס לאוכלוסייה הכללית.

נקודות מעניינות על המוח

המוח מורכב מ-60 אחוזי שומן והוא האיבר השומני ביותר בגוף האדם, משקלו הוא כקילוגרם וחצי והוא מייצר כ-23 ואט של חשמל בשעות הפעילות של הגוף. אורכך הנימים והוורידים שבמוח מגיע לכ-160 אלף קילומטר. כמו כן, המוח מכיל כמאה מיליארד נוירונים במוח.

המוח מסוגל לשרוד בין חמש לשש דקות ללא אספקת חמצן אולם במידה ואספקת הדם למוח נעצרת כעבור כעשר שניות המוח יוביל למצב של אובדן הכרה.

תופעה מעניינת נוספת ידועה בכינוי "brain freeze", קפיאת מוח, התופעה מתרחשת לרוב בזמן שתיית משקאות או מאכלים קרים, היא מתרחשת מכיוון שהמוצרים הקרים מקפיאים גם את כלי הדם בחלק האחורי של הצוואר האחראי על העברת הדם למוח, מה שמוביל לירידה בכמות הדם שמועבר למוח ולכאב הראש המפורסם.

מחלות מוח

ישנן מספר מחלות מוכרות התוקפות את המוח, זהו אחד התחומים הנחקרים ביותר בתחום מדעי המוח ומטרתו למנוע את התרחשות המחלות הללו ולשפר את הטיפול בהן משהתרחשו.

המחלה שגובה את מספר הקורבנות הגדול ביותר היא השבץ המוחי,  בעת התרחשותו  נגרם נזק קבוע ולפעמים בלתי הפיך לתאי המוח, לרוב המחלה מתרחשת לאנשים בעלי לחץ דם גבוה ורמות סוכר ושומן גבוהות. מחקרים רפואיים הראו שפיתוח יחידות המתמחות בטיפול במקרים אלו מובילה לשיפור ניכר בזיהוי המחלה ובסיכויי החולה לשרוד את המחלה, לכן בבתי חולים רבים הוקמו יחידות האחראיות בלעדית על הנושא.

מחלה נוספת וחשוכת מרפא הינה האלצהיימר,  אשר פוגעת באופן שבו המוח פועל. מחלה מובילה להרז תאי מוח בזה אחר זה בתהליך הדרגתי שיכול לארוך שנים רבות. התסימנים המוכרים של המחלה היא פגיעה חמורה בזיכרון, ירידה ביכולת לזהות אנשים בינהם קרובי משפחה וכן פגיעה בשיקול הדעת.

חלק ניכר מהדברים שעושים אותנו אנושיים,היכולת ללמוד להתפתח ולחוות רגשות מסתמכת כל כולה על איבר המסתוריו המרתק  הזה.

ניתן לשער ברמה גבוהה של וודאות שהשאלה כיצד המוח עובד תלווה את מיטב החוקרים בעולם עוד שנים רבות, יש עוד שאלות רבות שנותרו חסרות מענה לגבי תפקודו ולא נותר אלא לדמיין את ההתפתחויות המדהימות שעוד מחכות להתרחש בעתיד.