מבחנים הם הסיוט של רוב הלומדים. מעבר לבחינה עצמה שנחשבת לאתגר או המשוכה שצריך לעבור על מנת להמשיך הלאה, גם השאלה איך ללמוד למבחן ותהליך הלמידה עצמו עלולים להיות מלחיצים, מבלבלים ואפילו שגויים. לכן כדי להבין איך ללמוד למבחן, צריך להתמקד בשיטתיות ובתחכום. ללמוד ללא לחץ, אבל לגרום לכך שהלימודים יהיו אפקטיביים.
כל תקופת מבחנים נפתחת בקקופוניה. הסטודנטים והתלמידים "נזכרים" בבחינה כמה ימים לפני כן ומתחילים במרץ לאסוף חומרים, להעתיק, לסכם ולצלם כל מה שרק אפשר. הם מסתגרים בחדרים או בקבוצות למידה ביומיים-שלושה האחרונים, משננים בהיסטריה את החומר, מתרגלים בעיות ותרגילים בחרדה ומתחילים לדבר על האפשרות "להסליק" כמה שליפים עם החומר שלא נטמע היטב בראש.
ברור לכולנו שהמעשה הנכון הוא למידה לטווח הארוך. השאלה היא איך באמת ניתן לעשות את זה?
תכננתם ללמוד שבוע קודם? תכפילו.
אם אתם רוצים לקבל ציונים גבוהים ולא לחוש מועקה לאורך תהליך הלמידה, תתחילו מוקדם כמה שיותר. תכננתם ללמוד שבוע לפני הבחינה? תשנו לשבועיים. חושבים שיומיים יספיקו לכם לשבת עם החומר? תהפכו אותם לארבעה.
תמיד כדאי להתחיל כפול ממה שתכננתם ויש לכך שתי סיבות מרכזיות. הראשונה, היא משום שצריך להכניס למשוואה גם תרחישים לא צפויים. אין לדעת מתי תצטרכו לעזוב את הלימודים ולהתפנות למשהו דחוף שצריך להתבצע, תחלו לפתע ולא תוכלו ללמוד כמו שצריך, תאלצו לתקן את המזגן שניזוק לכם בדירה לפתע וכדומה. הסיבה השנייה, היא על מנת שתוכלו להטמיע בזיכרון לטווח הארוך את כל החומר ולהשתמש בו בצורה יותר עמוקה ברגע האמת. אם תמטירו על המוח מתקפת בזק של פרטים, לא רק שתסבלו מחוסר נחת אלא גם מקושי לזכור פרטים מורכבים או אפילו כאלה שלא נקלטו בפעם הראשונה כי איבדתם ריכוז, דעתכם הוסחה, הנייד צלצל וכד'.
אתם רוצים ליהנות מחוויית לימודים רגועה ונינוחה. לא לסבול ממנה. לא לשם כך אתם לומדים.
"מה לדעתכם איינשטיין היה אומר אם היו שואלים אותו איך ללמוד למבחן?"
היום אומרים מחר: על דחיינות הלמידה והנזקים שלה
אנשים רבים שמעוניינים להבין איך ללמוד למבחן, מבינים בדרך שהם סובלים ברמה נמוכה או גבוהה מדחיינות. ובכן, הדחיין המתמיד ידוע ביכולותיו לעכב את המפגש עם החומר ומטפח מנגנונים קטנים שלוחשים לו שהוא מסוגל לדחוס הכל בזמן קצר ושממילא, עד הבחינה יש עוד הרבה זמן. בתרחיש נוסף, הדחיינים יתרצו את אי הלמידה במטלות תכופות יותר לביצוע ויתנו אותן בלמידה: "אני אנקה את הבית ואז יהיה לי נעים יותר ללמוד". "אני אנצל עכשיו את כל הזמן שלי בפייסבוק ואחר כך אתחיל." "קודם אפגש עם חברים, אתן לראש להתרוקן קצת ואז אחזור ואלמד לתוך הלילה".
חברים, אין ברירה. בלימודים תצטרכו לגייס כל טיפה של משמעת עצמית ופשוט להתגבר על האתגרים. להקציב שעה לתחילת הלמידה שאין לסטות ממנה לא משנה מה, לנתק כל פוטנציאל להסחות דעת כחצי שעה-שעה קודם לכן ("רק עוד פרק אחד בסדרה ודי") ולעשות לכם טקס כניסה ללימודים שכולל מים ונשנושים, הכנת החומרים על שולחן הלימודים, אפילו מקלחת אם תרצו.
בונים לו"ז מהגיהנום – החשיבות של שגרה ברורה
כדי לעמוד בתוכנית הלימודים שלכם בצורה הטובה ביותר שתוכלו, אתם צריכים למנוע מעצמכם לעשות לעצמכם הנחות. גם אם הקשבתם לכל מילה שנאמרה כאן והכפלתם את זמן הלמידה, עדיין תצטרכו לבנות לו"ז מפורט ככל האפשר שיקבע את סדר העדיפויות שלכם.
בעיקר אם יש לכם עוד מבחנים קרובים בנוסף ואתם צריכים לפצל את זמני הלמידה. ללו"ז שלכם צריכים להיכנס חלוקת הנושאים – איזה נושא נלמד מתי וגם סוגיות כמו השלמת חומרים חסרים, ביצוע סימולציה או מבחן לדוגמה, זמן לשיחה עם החברים לספסל הלימודים להתייעצות ומענה לשאלות ועוד.
אנחנו כבני אדם, עובדים טוב יותר כאשר ברור לנו מה המשימות שעלינו לעשות. כאשר יש לנו לוח זמנים ברור, אנחנו מתלאים בתחושה של תכיפות. בנוסף, בכל פעם שנעמוד במשימה שהגדרנו, הגוף מפרגן לנו חזרה עם הורמון הדופמין שיוצר תחושה טובה בגוף.
כחלק מקורס אסטרטגיות למידה לומדים איך ליצור לוז מדויק עבורכם.
אתם לא התוכי של בזק.
אז אין צורך שתשננו מילה במילה מהדף על מנת ללמוד למבחן. עדיף שתבינו באמת מה משתמע מהמידע הנלמד, איך המושג הזה מיושם על דוגמה אקטואלית, איך המאמר הזה מתקשר לתחום הלימודים שלכם וכד'. נסו להימנע ממצב של קריאה שוב ושוב של הסיכום אלא לנסות ליישם אותו. זה מה שאתם אמורים לעשות בפועל ויחד עם זאת תביאו גם למצב של פיתוח הידע, שיישאר איתכם עוד זמן רב אחרי הבחינה.
ועוד דבר, תמיד עדיף להתחיל דווקא מהחלקים הכי קשים של החומר. הם הכי מסויטים ואתם ממש לא רוצים להתעסק איתם, אבל חייבים. עדיף שתבינו אותם מראש מאשר שתדחו את הנגיעה בהם ליום-יומיים לפני הבחינה ותעברו ממצב של למידה רגועה ללמידה בלחץ, תחת אש.
כחלק מקורס שיפור הזיכרון, ניתן ללמוד טכניקות יעילות מאוד שיחליפו את השינון בלמידה יעילה וכיפית.
איך ללמוד למבחן ב-24 השעות שלפניו?
דמיינו שכל בחינה עתידית שלכם, החל מעכשיו, מתקיימת יום לפני המועד האמיתי שלה. המטרה היא להכניס את עצמכם למצב של בחינה על כל המשתמע מכך: ההשכמה בבוקר והכנת החפצים שתיקחו אתכם, אופן ההגעה לכיתת הבחינה וכמובן העובדה שאין לכם למעשה יותר "זמן פציעות" כדי להשלים או לשנן חומרים לפני כן. כשאתם "מקדימים" ביום, אתם מסוגלים לקחת את כל החרדות, החששות והפחדים שמלווים את הבחינה עצמה ולהשליך אותם על היום הקודם. כך תגיעו לבוקר הבחינה רגועים, ממוקדים והרבה יותר מוכנים.
מה עושים בבחינה עצמה?
בבחינה עצמה, קראו את כל המבחן לפני שתענו. זה ברור לכם וכמובן למאות אלפי הסטודנטים הנוספים, אבל ברגע האמת דברים נוטים להישכח. הקדישו את 5-10 הדקות הראשונות של הבחינה לקריאה של כל השאלות. זה יציף לכם את החומר הנלמד ויגרום לכם להתחיל לחשוב על התשובות. אם אתם רואים שאלה שאתם יודעים עליה את התשובה ב-100% – תענו באותו רגע! אל תשכחו לקרוא לאט והיטב כדי לא לפספס את מהות השאלה (אינו/ הינו, קיים/ לא קיים) ולסמן לעצמכם סימון קטן ליד שאלות קשות שייקח לכם יותר זמן לענות עליהן.
קראו שוב את הבחינה לפני שתגישו אותה וגם כאן קחו עוד 5-10 דקות כדי לעבור על הכל. וודאו שהכתב שלכם מובן, שלא פספסתם שאלה ושאין כלום בדף האחורי ששכחתם להפוך.
והכי חשוב – אופטימיות! ככל שהיא תישאר לצידכם, כך תוכלו לקבל תחושה נעימה יותר לאורך המבחן, לשלוף מהזיכרון את הפרטים המתאימים ופשוט לעבור את זה כמו אלופים. בהצלחה!
