ADHD – הפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, ADHD, היא תופעת עולמית ונפוצה. על פי ההערכות במחקרים, כ 7-10% מהילדים ובני הנוער הם בעלי ADHD. אז מה זה ADHD, מה הגורמים לכך, מה הסימפטומים, איך מזהים ואיך מטפלים בזה.

מה זה ADHD?

הפרעת קשב, ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות ובאנגלית ADHD, Attention-Deficit Hyperactivity Disorder,  הינה הפרעה המתאפיינת בחוסר קשב ו/או היפראקטיביות ואימפולסיביות באופן שאינו תואם לגיל הילד ובאופן שפוגע משמעותית בתפקוד הילד.

הידעת? בעברית נוטים לקרוא לה הפרעת קשב וריכוז – וכתוצאה מכך הרבה פעמים לא מתייחסים לחלק של היפראקטיביות ואימפולסיביות בהפרעה – שהם חלק מאוד חשוב לעיתים.

ADHD משפיע על תחומים רבים: לרבות עיבוד קשב ותפקודים ניהוליים, תגובת עיכוב והתנהגות אימפולסיבית

שלושה תתי סוגים:
בעיקר לא קשוב ADHD-PI – בעיקר לא בקשב – Predominantly Inattentive Type. חולמנים, מוסחים בקלות, איטיים, ביישנים – ADD
בעיקר היפראקטיבי- אימפולסיבי ADHD-HI – קושי בויסות, ועיכוב תגובה
משולב – ADHD-C

הגדרה עדכנית ל ADHD

כחלק מההגדרה העדכנית בוטלה החלוקה לשלושה תתי סוגים והחלפתם בציון המצב הקליני הנוכחי ובאנגלית presentation.

למה? כי ישנה הבנה שסוג הסימפטומים שמופיע תלוי תקופה והשפעות של גורמים שונים, וזה יכול לנוע ולהשתנות.

אילו התצוגות/המופעים של ADHD

1.תצוגה של קשיי קשב – עומד בקריטריונים של קשיי קשב אך לא בקריטריון של היפראקטיביות-אימפולסיביות
2.תצוגה של היפר אקטיביות-אימפולסיביות

3. תצוגה משולבת – combined presentatin – על ידי 6 או יותר סימפטומים מכל מקבץ

יש לציין את דרגת החומרה: קלה, בינונית, חמורה

עדכנית ל DSM-5 מתייחסים לכך כהפרעה אחת עם מופעים שונים – כלומר ADHD עם מופע של קשיי קשב, ADHD עם מופע של היפראקטיביות ואימפולסיביות, ADHD עם מופע משולב [קשב וגם היפראקטיביות ואימפולסיביות]

שכיחות ADHD

שכיחות הפרעת קשב וריכוז בעולם נעה בין  5-7%, בקרב ילדים בגילאי יסודי. מבחינה מגדרית ישנו יחס של 2.5:1 לבנים מול בנות [כלומר סטטיסטית על כל בת אחת מאובחנת, 2.5 בנים]. במחקר עולה כי האחוזים נעים בין 3-4% בקרב בנות, 6-9% בקרב בנים. בגיל מאוחר יותר, בבגרות היחס בין בנים לבנות יורד ל 1.5:1.

ההנחה היא שההפרעה אינה מאובחנת כראוי בבנות. כמו כן המחקר מראה כי אם בנות מראות התנהגות אימפולסיבית הם ישלחו מוקדם יותר לטיפול מאשר בנים.

השכיחות בכל העולם תמיד גבוהה יותר בקרב בנים.

אין כמעט הבדל בשכיחות ADHD בין מעמדות סוציו-אקנומים שונים, עם זאת כן נראה מעט שכיחות גבוהה יותר במעמד סוציו-אקונומי נמוך.

 

שכיחות ADHD בישראל

בישראל שכיחות הפרעת קשב וריכוז עומדת על כ- 14.4%. פי 2 יותר מלפני עשור והממוצע העולמי [המחקר עדכני ל – 2014].

לפי ההשערות הסיבה לאבחון הרב נובע עקב אבחון יתר – ככל הנראה אבחון לא אחראי וראוי [בישראל ניתן די בקלות לקבל אבחון ולא לעמוד בסטדנרטים העולמיים]

 

מאפיינים וקריטריונים לאבחון ADHD

על מנת שאדם יאובחן ב ADHD עליו לענות על לפחות שישה סימפטומים מהמקבץ של קשיי קשב ו/או לפחות 6 מהמקבץ של קשיי היפראקטיביות. במידה וגיל האדם עולה על 17 שנים, יש צורך בחמישה סימפטומים ולא שישה.

מה התנאים?

• על הסימפטומים להופיע למשך לפחות למשך 6 חודשים
• הסימפטומים מופיעים בשכיחות ובעוצמה גבוהה יותר בהשוואה לילדים אחרים מאותה קבוצת גיל ומין
• חלק מהסיפטומים הגורמים לבעיה הופיעו ומתקיימים לפני גיל 12 [בגרסה של DSM 4, זה היה לפני גיל 7]
• חלק מהסיפטומים מתקיימים בשתי מסגרות התייחסות לפחות

סימפטומים של קשיי קשב וריכוז

יש 9 סיפטומים, שמתוכם צריכים להתקיים לפחות 6:

• קושי לשים לב לפרטים. עשיית טעויות מתוך חוסר תשומת לב. [למשל לא שם לב להוראות במבחן]
• קושי לשמור על קשב במשחק או במשימות אחרות.
• נראה כאילו לא מקשיב כאשר מדברים אליו ישירות.
• לא ממלא הוראות, לא מצליח לסיים את מטלות בית הספר, הבית והעבודה
• קושי בארגון משימות ופעילויות.
• נמנע ולא אוהב להשתתף במטלות הדורשות קשב ממושך
• איבוד דברים הדרושים לביצוע משימות.
• דעה מוסחת בקלות מגירוייים חיצוניים.
• מפגין שכחנות בפעילות היום-יומית.

**הסימפטומים לא נובעים מהתרסה או מחוסר הבנה.

**הקושי המרכזי הוא בויסות הקשב והתאמה לסיטואציה – ילדים יכולים להיות  סופר מרוכזים למשחק שמעניין אותם, אך לא ישמעו שיקראו להם. כלומר הקשב יכול להיות תקין לחלוטין לפעילות מסוימות, אך לאו דווקא מופנה למקום הרלוונטי.

 

סימפטומים של אימפולסיביות-היפראקטיביות

צריכים להופיע לפחות 6 מהסיפטומים הבאים:

היפראקטיביות:

• מניע ידיים/או רגליים באי שקט זז וקופץ בכיסא
• עוזב את מקומו בכיתה או במצבים אחרים בהם יש ציפייה להשאר במקום
• רץ או מטפס באופן מוגזם במצבים לא מותאמים
• קושי להתנהל בפעילויות פנאי באופן שקט.
• נמצא בתנועה מתמדת כאילו פועל אצלו "מנוע פנימי".
• מדבר ללא הפסקה.

אימפולסיביות:

• עונה תשובה לפני תום השאלה או מתפרץ לאמצע המשפט
• מתקשה לחכות לתורו
• מפריע לאחרים – למשל מתפרץ למשחקים, נוגע, דוחף

**לא נעשה בכוונה או מרצון להתגרות – זה לא מסיבות בין אישיות

**כשילד לוקח את המשחק מילד אחר, זה לא כי הוא עושה בכוונה, אלא הוא רוצה את זה ומבחינתנו זה כמו לקחת מהמדף, ואין את החשיבה של מה ההשלכה של זה, זה נובע מקושי לעכב תגובה

**הסימפטומים של היפראקטיביות ואימפולסיביות מופיעים לרוב ביחד. שניהם קשורים ככל הנראה ללקות בסיסית ביכולת ויסות התנהגות וביכולת לעכב תגובות באופן רצוני [ Response Inhibition]

 

איך מאבחנים ADHD?

ישנם דרכים שונות לאבחן ADHD, ככל מי שאחראי ויכול לעזור באבחון הינם פסיכולוג מומחה, פסיכיאטר ונוירולוג.

אחת הדרכים הנפוצות ביותר הינה בעזרת שאלון קונרס לאבחון ADHD

 

שאלון קונרס לאבחון ADHD

השאלון המקובל ביותר לאבחון הוא שאלון Conners [קונרס]. כיום ישנה גרסא עדכנית – conners 3 אשר מותאמת ל DSM-4

השאלון כולל הערכה של סימפטומי הליבה [קשבה/היפראקטיביות-אימפולסיביות] ובעיות נלוות [בעיות התנהגות, תפקוד אקדמי חברתי, יכולות ניהוליות]

על מנת שיהיה ניתן להשתמש בשאלון קונרס יש לבצע הערכה ב-2 סביבות לפחות – הערכה על סמך מקורות מידע שונים – הורה, מורה, דיווח עצמי

 

מבחן TOVA לאבחון ADHD

מבחן CPT, ובשמו הנוסף מבחן TOVA, GO NO GO. הוא מבחן ארוך "ומשעמם" שבהם הנבדק מתבקש להגיב לגירויים. המבחן בנוי כך שמוגדר מראש לאילו גירויים על הנבדק להגיב [למשל בכל פעם שהוא רואה משולש עליו להקיש] ולאילו גירויים על הנבדק לא להגיב [בכל פעם שהוא רואה ריבוע עליו לא להגיב].
המבחן בודק קשב מתמשך ואימפולסיביות,
מבחן דומה נקרא מוקסו – גרסה מורחבת שכוללת מסיחים חזותיים ושמיעתיים

המבחן מניב שני מדדים
יכולת לקשב מתמשך מדד – מספר טעויות החסרה / פספוס מטרה
יכולת עיכוב תגובה /אימפולסיביות. מדד – טעויות הוספה/ ביצוע בהעדר מטרה

על אף שהמבחן מאוד נפוץ בישראל לאבחון ישנה בעייתיות בהסתמכות על מבחן זה בלבד:
המבחן הינו אירוע ספציפי, ולא עומד בקריטריון האבחון שעל הסימפטומים להופיע על פני חצי שנה
המקום בו המבחן מתרחש הינו מקום ספציפי, ולא שני תחומי חיים כמו שאבחון דורש [לראות את הילד בהקשרים שונים, למשל בבית ובבית הספר[
המבחן בוחן יכולת של קשב ספציפי – sustained attention -מדובר בסוג אחד של קשב מתוך מספר סוגים שונים של קשב וסימפטומים אחרים
המבחן לא רגיש מספיק – ישנם ילדים עם ADHD אשר עוברים את המבחן בהצלחה

אפשר לרמות במבחן די בקלות

 

היסטוריה של ADHD

• 1902 – החוקר ג'ורג' סטיל – מדבר על סיפטומים של היפראקטיביות כנובעים ממוסריות לקויה ומלקות בשליטה על ההתנהגות [תואם את רוח התקופה מעבר, מהאשמה של הפרעות ככשפים/רוחות ללקות מוסרית]
• בשנות ה-50 – ההפרעה נקראת MBD – Minimial Brain Dysfunction – הנחה שיש פגיעה חיצונית קטנה – ייחוס סיפטומים לפגיעה זו – מהר מאוד זנחו את זה, לא תאם לשטח.
• בשנת 1978 – לראשונה ההפרעה הופיעה בתור הפרעה היפרקינטית – ההפרעה הופיעה לראשונה ב- DSM 2. בתקופה זו הדגש היה על פעילות מוטורית מוגברת.
• בשנת 1980 – ההפרעה קיבלה את השם – הפרעה קישבית ובאנגלית ADD – ATTENTION DEFICIT DISORDER – דגש על הפרעה קישבית, עם חלוקה לשתי תת-קטגוריות:
  • הפרעה ADD/H-  הפרעת קשב עם היפראקטיביות- ובאנגלית add/h -attention deficit disorder with hyperactivity
  • הפרעה ADD/WO – הפרעת קשב ללא היפראקטיביות – add/WO – without hyperactivity
• ב DSM 3-R – 1987 – ביטלו את החלוקה לתתי סוגים – הפרעה אחת בשם ADHD, וביטול תתי הקטגוריות – אבחון מתבסס על 8 סימפטומים מתוך 14 בתחומי קשב, היפראקטיביות, ואימפולסיביות
• ב DSM-4 – 1994 – חזרה לחלוקה של תתי סוגים

 

 

מגבלות הקריטריונים הנוכחיים:

• חוסר רגישות התפתחותית – אבחון יתר בילדי גן [גיל הגן מאופין באופן טבעי עם יותר תזוזתיות]
• משך זמן – 6 חודשים- מעט מדי עבור ילדי גן?
• קריטריונים של היפראקטיביות-אימפולסיביות פחות מתאימים לאבחון בנות – כי אצל בנות הנושא של הדיבור מאפיין יותר ופחות התזוזתיות הפיזית
• קו-מורבידיות – למרבית הילדים עם ADHD ישנה הפרעה נוספת- כשני שליש מהם תהיה להם עוד הפרעה, כלומר מעט מאוד ADHD "נקי"

 

שילוב של ADHD עם הפרעות נוספות – קומורבידיות

• בעיות התנהגות – לכ- 50%  מבעלי ADHD יש הופעה גם של בעיות התנהגות. יש לציין שזה נפוץ בעיקר בקרב בנים
• רק כ1/3 מהילדים עם ADHD "נקי"
• הפרעות חרדה ודיכאון – 25-30%
• ODD
• לקויות למידה
• הפרעות שינה
• טיקים
• בעיות הרטבה
• הפרעות בהתפתחות
• קואורדינציה

המחקר לקוח IMTI – 600 ילדים

 

מה קורה במח ב ADHD?

ממצאים נוירו-פיזיולוגים

מודל העוררות המופחתת

מודל עוררות מופחתת – מודל זה מסביר כי המערכות שהן חשובות לויסות ולקשב, לעיכוב התנהגות פועלות בצורה מופחתת בקרב אלו בעלי ADHD לבין אלו שלא.
-ילדי ADHD מראים דפוסים שונים של EEG, מוליכות חשמלית וקצב לב מראים רמת עוררות מופחתת
-במשימות קשב ודריכות בהן נמדדת פעילות חשמלית של המוח ERP – ילדי ADHD, מראים פעילות מוחית מופחתת – הגברה של גלים איטיים.

אז למה יש היפראקטיביות ואימפולסיביות?

הסיפטומים ההיפראקטיבים הם למעשה ניסיון פיצוי לא מוצלח של הגוף לפצות על תת-עוררות [אפשר לחשוב על זה שגם כשאנחנו עייפים בנהיגה, אנחנו מנסים לעשות פיצוי התנהגותי – יותר אימפולסיבים היפרקאיבים -לנהוג מהר,]

מה קורה במח?

מחקרי FMRI מצביעים על פעילות מופחתת במסלולים שמחברים אונות פרה-פרונטליות עם ה Striatum והמערכת הלימבית – מה שנקרא Frontostriatal circuitry.

**ועל כן טיפול תרופתי משיג שיפור בסימפטומים כתוצאה מהגדלת הזמינות של דופמין ונוראפנאפרין במסלולים האלה.

ממצאים שונים מצביעים על נפח קטן יותר של כל המח [של הקורטקס הפרה-פרונטלי הימני או של הצרבלום] –
נפח מח קטן יותר בילדי ADHD – קשור לחומרת הסיפטומים – נראה כי ישנו עיכוב בהתפתחות המח, עיכוב של 2-3 שנים. אך ההבדלים נעלמים בגיל 12-13.

החלמה – אצל ⅓ מהילדים המאובחנים בילדות, יש רגיעה/החלמה בבגרות המוקדמת בסימפטומים של ADHD.

 

ממה ADHD נגרם?

בניגוד לחשיבה בעבר, אין הסבר פשוט ללמה נגרם ADHD, מדובר בשילוב של מספר גורמים: ביולוגיים [תורשתיים] וסביבתיים. בין הגורמים הביולוגיים מדובר על בעיה במערכת עיכוב תגובה, לקות במערכת המוטיבציה, לקות בתפיסת זמן [אצל אנשים שונים זה יכול להופיע בצורה שונה, עם חלק מהסיבות או עם כולם]. הגורמים הסביבתיים כמו משפחה, חברים, בית ספר, תחביבים, משפיעים בעיקר על חומרת הסימפטומים וההתנהגות [למשל עד כמה יש קשר טוב עם המורים, עד כמה ההורים יודעים כיצד להגיב לקושי של הילד, עד כמה הילד פעיל במסגרות חברתיות שונות וכו']

אלו חלק מהגורמים שנמצאו כקשורים:

ההיבט המוחי – דיספונקציה קוגנטיבית – לקות במערכת האיניהיבציה

 

מודל שמאוד רווח בעבר נקרא המודל של ברקלי.

לפיו, הפגיעה המרכזית היא היכולת לעכב את התגובה שלי לאירוע [טריגר] מסוים. מה שנקרא תפקוד לקוי של מערכת האינהיבציה ההתנהגותית/עיכוב תגובה – response inhibition
הפגיעה במערכת האינהיבציה ההתנהגותית מובילה לתפקוד לקוי של פונקציות ניהוליות – executive funtions
ומכיוון שהפונקציות הניהוליות פגועות, אז יש פונקציות שנפגעות כמו זיכרון עבודה, גמישות מחשבתית – shifting, וויסות רגשי/שליטה עצמית, דיבור פנימי, יכולת תכנון

ההיבט המוחי – המוטיבציוני לקות במערכת המוטיבציה / Sagvolden

באופן כללי, ישנה מערכת מוחית שמזכירה לנו שיש תגמול למשימות/לביצועים שלנו, בין אם עכשיו ובין אם בעתיד. מה קורה ב ADHD לפי גישה זו?
הפגיעה המרכזית היא במערכת התגמול – reward system. במצב זה קיימת פגיעה במסלול הנוירולוגי האחראי להעביר סיגנל על תגמול עתידי
כתוצאה מכך מופיעה רגישות לדחיה המתבטאת בהתנהגות אימפולסיבית
עם הזמן עלולה להתפתח אברסיית דחיה: המנעות ממצבים של חייה, וכאשר יש הכרח לחכות, אז ניסיון להפוך את הסביבה למעניינת יותר [לזוז/לדבר/לשחק וכו']

מה עוד נמצא קשור ל ADHD?

היפר פוקוס לפעמים – קושי להתנתק ממשהו מאוד מעניין, כמו משחק מחשב – כלומר יותר קושי בויסות קשבץ
במקום להראות מצב מוחי של למידה – רואים חלימה בהקיץ ומנוחה, דפוס חשיבה ריקץ
עיכוב תגובה, תכנון, זיכרון עובד, תיקון טעות – לכן פעמים רבות רואים קושי בניהול זמן וארגון.
קשר בין ביצועים ויכולות של זיכרון עובד לבין ADHD.
עיכוב בהתפתחות עיבוי הקורטקס הקדם מצחי.

 

האם מסכים גורמים ל ADHD?

אמונה רווחת שרצה ברשתות החברתיות היא ששימוש במסכים הוא גורם ל -ADHD. כיום, אין מחקר שתומך בכך. באופן כללי כפי שצוין המקור של ADHD הינו ביולוגי-פיזיולוגי-מוחי. לצד זאת, לסביבה של האדם כן יש השפעה בעיקר על חומרת הסימפטומים וההתנהגות. כך למשל ישנו מחקר שפורסם ב 2023 [למאמר המלא], על 5,000 תלמידי בית ספר תיכון בקנדה, שמראה קשר בין חומרת סימפטומים לזמן מסך.

• נמצא כי אנשים אשר מרבים להשתמש במדיה חברתית, טלוויזיה, משחקי מחשב, היו בעלי סימפטומים ADHD חמורים יותר, מאלו שהשתמשו פחות
• נמצא כי עלייה בשימוש של המתבגר במסכים, הייתה קשורה גם לעלייה בחומרת ה ADHD

 

 

קריטריונים אבחוניים:

ODD – OPPOSITIONAL DEFIANT DISORDER

דפוס של התנהגות עוינת, נגטיביסטים ומתריסה שממשיכה לפחות 6 חודשים שבמהלכן מופיעים לעיתים קרובות לפחות 4 סימפטומים

קריטריונים איבחוניים:

דפוס של התנהגות עוינת, נגטיביסטית ומתריסה שממשיכה לפחות שישה חודשים שבמהלכן מופיעים לעיתים קרובות לפחות 4 סימפטומים 

מצב רוח נרגז/כעוס:

1. התפרצויות זעם תכופות
2. פגיע או מתרגז בקלות מאחרים
3. כועס במהירות

התנהגות מתריסה/וכחנית:

4. מתווכח עם דמויות סמכות או מבוגרים.
5. מתנגד באופן אקטיבי ואינו מציית לבקשות או דרישות של מבוגרים
6. מרגיז אחרים בכוונה
7. מאשים אחרים בטעויות שלו או בהתנהגות בעייתית 

נקמנות:. 

8. זדוני, נקמני לפחות פעמיים במהלך 6 החודשים האחרונים

**הפרעת ADHD כגורם סיכון ל- ODD. כי ילדים מתחילים עם ADHD, זוכים ליחס מבקר ועוין מהסביבה מה שגורם להחמרת ההתנהגויות והופעה של ODD.

 

השלכות של ADHD

• פגיעה אקדמית
• ויסות רגשי
• קושי חברתי
• סיכון לתאונות פיזיות
• סיכון לשימוש בסמים

 

גורמי סיכון ל ADHD

האם ADHD זה גנטי?

ל ADHD אכן יש חלק גנטי. על בסיס מחקרי גנטיקה התנהגותית, נראתה רמת תורשתיות גבוהה.
⅓ מקרובי משפחה של ילדים עם ADHD בעלי ADHD בעצמם. לילד יש 60% סיכוי להיות עם ADHD אם לאחד מההורים יש

גורמי סיכון נוספים:

• משקל נמוך בלידה – ככל שנמוך יותר כך עולה סיכון ל ADHD [וכך גם לבעיות מוטוריות נוספות]
• חשיפה בהריון – לניקוטין, אלכוהול וסמים
• התקשרות – נמצא קשר רק במקרים קיצוניים של הזנחה וכו', אבל במקרים קלים יותר אין לכך תמיכה
• אך כן קשר בין טמפרמנט לטיב התאמה של ההורים + השילוב הגנטי שההורים כנראה נושאים + ההתנהגות שלהם
• כן נמצא שסימני ADHD מוקדמים – מובילים לעיתים להתנהגות הורית לא מיטיבה. וזו בתורה מחזקת ומנבאת שנים קדימה דפוסי התנהגות של הילד
• קונטקסט גם משפיע – כיתה לא תומכת, דחייה חברתית מקבוצת השווים, סביבה לא תומכת – ובנוסף, כתוצאה מכך לעיתים ציפיה נמוכה מהילד.
• מחלות חמורות במהלך הינקות
  תזונה לקויה [יש מחקר שמצביע על הפחתה בצבעי מאכל מתזונה רבויה בכך יכול לעזור, המחקר על סוכרים הוא לא חד משמעי]
  חשיפה לחומרים רעילים [עופרת]
• סיבוכים בהריון ובלידה

השפעות משפחתיות על חומרת הסימפטומים:

• התרומה של גורם סביבתי להתפתחות ההפרעה היא קטנה יחסית. הגורם הסביבתי מסביר כ 10-15% בלבד מהשונות בסימפטומים של ADHD
• הקשר בין פגיעות פיזיולוגית לבין הסביבה המשפחתית והתגובות שלה לילד [ביקורתיות, הענשה] משפיע על חומרת ביטוי הסימפטומים ועל התפתחות בעיות נלוות כמו בעיות התנהגות.
• תגובות הוריות שליליות יכולות להתפתח בתגובה להפרעה, לקושי שהילד מעורר ומכאן ההשפעה ההדדדית
• לכן בטיפול יש דגש חשוב גם להדרכה הורית.

נשים ו ADHD

• בילדות יותר נפוץ בקרב בנים מבנות – בין היתר כי בנים יותר פגיעים לסטרסורים בילדות. יחס 2.5:1 לבנים
• אך הפער מצטמצם בהתבגרות – והפרדוקס כמו בהפרעות אחרות, שדווקא במגדר שבו זה פחות נפוץ, לעיתים זה יהיה חמור יותר
• במחקר שעשו מצאו שעל נשים זה משפיע בכל תחומי החיים! בצורה רצינית, ועם הזמן אף החמיר, חלק פיתחו הפרעות אכילה בהתבגרות הצעירה. אך בבגרות הקצת יותר מאוחרת לא היה הבדל בשימוש בחומרים או בהפרעות אכילה.
• בבגרות:
  • סיכון לאלימות מצד הבן זוג
  • פגיעה עצמית וסיכון התאבדות 
• בנות שהיו בעלי הצגה משולבת [גם INATTENTIVE וגם HYPER] היו בסכנה הכי רצינית – – 51% עם NSII [פגיעה עצמית לא התאבדות] ו 22% היו עם ניסיון התאבדות אחד לפחות – הגורם המשמעותי יותר היה אימפולסיביות מוקדמת ולא INATTENTION
• אם הבנות גם עברו פגיעה כלשהי – מינית, הזנחה, פגיעה – ⅓ היו עם ניסיון התאבדות ב 10 שנות מחקר המשך
• ובהמשך החיים גם אם לא היו סימני ADHD יותר – עדיין יותר סיכוי להריון לא מתוכנן, רמת השכלה נמוכה יותר. ואם היה סימני ADHD גם להמשך החיים – יותר סכנה לפגיעה עצמית 

טיפול ADHD

טיפול לילדים ADHD

הקו הטיפולי הראשון הינו טיפול התנהגותי – התערבויות ביכולת התנהלות, הדרכת הורים, ייעוץ עם מורים והדרכות מיומנויות חברתיות – לתת תגמול חיצוני על התנהגות בכיוון הרצוי אקדמית, התנהגותית וחברתית.

המחקר מראה שישנם גורמים שונים המעורבים בהפרעת ADHD והתערבות ברמת הילד, ההורים, בית הספר ואף הקהילה יכולים לסייע רבות בהתמודדות

טיפול התנהגותי

כולל שילוב בין הדרכת הורים, התערבויות בית ספר, והתערבות אינדיבידואלית בדגש על פיתוח מיומנויות חברתיות

מרכיבים חשובים להצלחת הטיפול:

• שיתוף פעולה בין הורים למורים
• הבניה והגדרת מטרות וציפיות ריאליות וברורות
• הכללת חיזוקים מידיים ועיקביים על התנהגות חיובית ועונש רגיש וסביר על התנהגות בלתי ראויה. צריך באופן שוטף לתת חיזוק ועונש ומיידי. המסרים צריכים לעבוד באופן שוטף ולא פעם ב…, צריך באופן אינטנסיבי על דברים קטנים וגדולים [למשל ילד עם בעיית התנהגות- במקום לתת עונש כועס, לדעת לתת עונש בצורה של הסכם ברור. בתור אמא את צריכה לשקף ].

העבודה הפסיכולוגית – להתמקד במרכיב האישי ההתנהגותי לצד הסביבתי [כולל התערבות בבית/בית ספר וכו']

 

טיפול למבוגרים ADHD

למבוגרים טיפול קוגנטיבי הכולל לימוד יכולות ניהול זמן ארגון, ויסות רגשי נמצא כיעיל.

ישנו מחקר חדש, המראה שייתכן ואימוני אירובי יכולים לעזור.

על אף ההתלהבות- אין עדיין מספיק מחקר על מיינדפולנס, אמניות לחימה, סביבה ירוקה

 

טיפול ב ADHD בעזרת תרופות

הטיפול השכיח ביותר הוא טיפול באמצעות תרופות ממריצות [סטימולנטים].
שתי התרופות הממריצות הנפוצות ביותר הן:
מסוג Methylphenidate – ריטלין, קונצטרה, אטנט – אשר משפיעות למשך מספר שעות
מסוג Dextroamphetamine – דקסדרין
התרופות מגבירות זמינות דופמין ונוראפינאפרין ב Frontostriatal region

יעילות ב כ- 80% – מפחיתות באופן ניכר סימפטומים של קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות ועשויות להביא לשיפור בסימפטומים נלווים

המגבלות:
לא מדובר בתרופות עם השפעות לטווח רחוק, אלא ההפחתה בסימפטומים היא בטווח המיידי. כלומר לתרופות השפעה זמנית [ועל כן ילדים צורכים אותה לרוב בשעות בית הספר].
תופעות לוואי: אובדן תיאבון, ירידה במשקל [ייתכן עיכוב צמיחה, אין על זה מספיק מחקר], קשיי הרדמות
תרופה ממריצה יכולה להיות ממכרת בשימוש לקוי. למשל כאשר יש צריכה שלהן על ידי ילדים/נוער/סטודנטים שלא באמת צריכים.
אין עדות להתמכרות בקרב ילדים עם ADHD שלוקחים לצורך טיפול. השימוש בהן לא מהווה גורם סיכון להתמכרות עתידית לסמים. ואף להיפך [ כי דווקא ילדים עם ADHD שלא מקבלים תרופות וסיוע, עשויים לנסות להעזר בסמים כדי להתמודד]
קושי להתאים את המינון לצרכים של הילד באופן מותאם אישית/אינדיבידואלי.

על פי המחקר רוב הילדים מפסיקים לקחת תרופות בגיל ההתבגרות והבגרות 

 

 

ביבליוגרפיה

Wallace, J., Boers, E., Ouellet, J., Afzali, M. H., & Conrod, P. (2023). Screen time, impulsivity, neuropsychological functions and their relationship to growth in adolescent attention-deficit/hyperactivity disorder symptoms. Scientific Reports, 13(1), 18108.‏