למה חשוב לדעת סימנים מחשידים?
זיהוי סימנים מחשידים הוא לא רק כלי של שוטרים ואנשי ביטחון. זה כלי של כל אחד ואחת שחי עם עיניים פתוחות. ברגע שמבינים מה לחפש, מתחילים לראות. וברגע שמתחילים לראות, יש בידיים שלנו יכולת אמיתית למנוע נזק- לעצמנו, למי שסביבנו, ולקהילה שלנו.
https://www.youtube.com/watch?v=4GnJ9e-VB9Q&t=21s
מה זה סימנים מחשידים?
סימנים מחשידים הם שינויים בהתנהגות או בשפת גוף שחורגים ממה שנורמלי בסיטואציה נתונה. המשטרה מכנה אותם "סמ"חים"- ובעצם הם לא שונים ממה שכל אחד מאיתנו יכול לזהות בחיים היומיומיים.
אדם שעומד לבצע עבירה, גם אם הוא מיומן, יגלה סימנים שקשה להסתיר. מבטים לצדדים שהם תכופים מהרגיל, הזעת יתר, תנועות עיניים מהירות, שינוי פתאומי בכיוון ההליכה כשהוא מזהה כוח מאיים, או עמידה דרוכה בפינת רחוב שאין בה שום סיבה לעמוד- כל אלה הם הסימנים.
למה שינוי דפוס הוא הסימן הכי חשוב לזהות
הדבר שמאפשר זיהוי טוב הוא היכרות עם דפוס הבסיס של מה שנורמלי. השכן הקשיש שיוצא כל בוקר לזרוק זבל- ביום שהוא לא נראה, זה שינוי דפוס. הילד שפתאום סגור בחדר שעות רבות מהרגיל- שינוי דפוס. האישה בבניין שהיציבה שלה מכונסת ופחדנית- שינוי דפוס.
שינוי דפוס הוא לא בהכרח סימן לפשע. אבל הוא סימן להסתכל פעם שנייה. ולפעמים הפעם השנייה הזו מצילה חיים.
גם אצל אנשים שאתם לא מכירים, יש דפוסים אוניברסליים. אדם שעומד בפינת רחוב ושעמידתו דרוכה עם מבטים לכל כיוון, לאורך זמן, ללא סיבה נראית לעין- הוא כנראה מתצפת עבור מישהו שמבצע פשע בסמוך.
איך לזהות מפגע לפני שהוא פועל
בצפייה בעשרות צילומי מצלמות אבטחה מפיגועים, עולה דפוס שחוזר על עצמו: כמה שניות עד דקה לפני הביצוע, המפגע מסתובב ומסתכל לאחור. הסיבה פשוטה- הוא בודק שאין מישהו שיעצור אותו.
דפוס נוסף שנצפה אצל גנבים: הכנסת ידיים לכיסים כשרק האגודל בחוץ. זה לא מקרי. כדי לבצע גניבה צריך לפמפם את עצמך בביטחון עצמי. האגודל החשוף מחוץ לכיס מייצג בדיוק את זה.
בכמה מקרים שנבחנו, כל הגניבות היו ניתנות למניעה- כי בכולן היה דפוס חוזר: נותן השירות לא התייחס לאדם. ברגע שלא שמים לב לאדם, הוא מבין שיש לו מרחב לפעול.
למה הכלי הכי חזק שלכם נגד פשע הוא תשומת הלב שלכם
יגאל עמיר, ברוב הראיונות שלו, הצהיר שניסה לרצוח את רבין כמה פעמים לפני שהצליח. בכל פעם שמו לב אליו- וזה עצר אותו. רק בלילה שבו הצליח להיות בלתי נראה, הוא פעל. זה לא עניין של יכולות ביטחוניות בלבד- זה עניין של עיניים פתוחות.
המשמעות לחיי היומיום שלנו: ערנות בסיסית, עצירה לרגע, מבט שני- כל אלה יכולים לשנות מצב.
אלימות במשפחה- איך לזהות ומתי להתקשר
אחד הנושאים שכל אחד מאיתנו עלול להיתקל בו הוא אלימות במשפחה. הדפוס הוא כמעט אף פעם לא אירוע חד-פעמי פתאומי. זה תמיד רצף שמסלים.
אם שומעים צעקות מדירה סמוכה, אם רואים אישה עם שפת גוף מכונסת ופחדנית, אם מבחינים בסימנים פיזיים, זה הזמן לפנות. לא צריך להיות בטוח ב-100%. ניידת תגיע, תבדוק ותפריד. אם יתברר שלא היה כלום- לא יקרה שום דבר. אף אחד לא יבוא בטענות על שיחת טלפון שנעשתה מדאגה.
בנושא אלימות במשפחה, ניידת מקבלת סדר עדיפות גבוה ביותר ובדרך כלל מגיעה תוך דקות ספורות.
מה עושים עם הסימנים שמזהים
לא כל אירוע הוא אירוע למשטרה. חשוב להבין לאן לפנות:
-
100 — לאירועי ביטחון, פשע, מצוקה.
-
110 — מוקד מידע של המשטרה, לפניות שאינן דחופות.
-
105 — מוקד לעבירות סייבר.
-
רווחה ברשות המקומית — לילד שנראה מוזנח, לקשיש ערירי שלא נראה ימים.
גם אפשרות של פנייה אנונימית קיימת דרך מייל, בלי להזדהות. אין סיבה לא לפנות.
למה ילדים ובני נוער צריכים מעקב- גם בעולם הווירטואלי
הסכנות היום לא מתחילות בפיזי -הן מתחילות בווירטואלי. ילד שמסתגר שעות ארוכות בחדר, שמפסיק לטפח את עצמו, שאינו אוכל כרגיל- אלה שינויי דפוס בשפת הגוף שלו, בין היתר, שמאותתים על משהו שמתרחש.
כדאי לבדוק את היסטוריית הגלישה, לראות עם מי הוא מתכתב ומה הוא גולש. לא מתוך חדירה לפרטיות, אלא מתוך הורות ערנית. העולם שאנחנו מכירים השתנה, והסכנות של העולם הווירטואלי הופכות לפיזיות.
איך לזהות סיכון בכביש- שפת הגוף של נהגים
אותם עקרונות שעובדים לזיהוי אדם חשוד ברחוב, עובדים גם בנהיגה. אם רכב לפניכם מתנדנד ימינה בלי סיבה- כנראה שהנהג מסתכל בנייד. אם מטען על משאית נראה מעט משוחרר, אפשר להתרחק ואפשר גם לחייג למאה.
חשוב להבין: המהירות לא גורמת לתאונות- היא מחמירה אותן. נסיעה איטית יותר נותנת לכם זמן תגובה שיכול להיות ההבדל בין קרוב לתאונה לתאונה עצמה. הגוף שלנו בנוי לריצה, לא לנסיעה במאה ועשרים קמ"ש. הרכב מנתק אותנו מהסביבה, וזה בדיוק הסיבה שצריך להיות עוד יותר ערניים.
למה מעבר חציה הוא לא מקום בטוח באופן אוטומטי
שלושים ושניים אחוז מהולכי הרגל שנהרגים נהרגים דווקא על מעברי חציה, מרומזרים ולא מרומזרים. הנתון הזה מדבר בעד עצמו.
הירוק ברמזור לא מבטיח שעוברים בבטחה. הוא רק מאפשר לעבור. לפני שחוצים תסתכלו על עיניי הנהג. ורכב כבד? הנהג שלו לעיתים פשוט לא רואה מה שנמצא בזוויות עיוורות. אם אתם לא בטוחים שרואים אתכ- לא לחצות.
כיצד לבחור רכב בטוח- מה שרוב האנשים לא בודקים
ברכישת רכב, רוב האנשים מתמקדים בנראות, אבל בדיקה פשוטה בגוגל לפי דגם הרכב נותנת: כוכבי בטיחות, רמת זיהום ואחוז הגנה על הנהג.
ההבדל בין רכב עם חמישה כוכבים לרכב עם שלושה כוכבים הוא לא מספר- הוא ההבדל בין תאונה שממנה קמים לתאונה קטלנית. אפשר לקנות רכב ישן שרמת הבטיחות שלו גבוהה יותר מרכב חדש שנראה נהדר. כדאי לבדוק לפני שקונים.
שאלות ותשובות
האם כדאי להתקשר למשטרה גם אם לא בטוחים?
כן, בהחלט. אף אחד לא יאשים על שיחה שנעשתה מדאגה. במקסימום- תגיע ניידת, תבדוק ותעזוב. לא יקרה שום דבר שלילי לאדם שמדווח בתום לב.
האם פרופיילינג לפי מראה חיצוני הוא כלי יעיל?
לא. האינתיפאדה השנייה לימדה את המשטרה שפרופיילינג לפי גיל, מגדר או מוצא אינו עובד. פיגועים בוצעו על ידי נשים, מבוגרים, ואפילו אזרחים ישראלים. מה שעובד הם סימנים התנהגותיים ולא מאפיינים חיצוניים.
מה עושים כשהסימן מחשיד אבל לא בטוחים?
לא צריך לפעול. מספיק להמשיך ולהסתכל. אם הסימן חוזר, אם הוא נמשך לאורך זמן, ואם יש תחושה שמשהו לא מסתדר, זה מספיק כדי לחייג.
כיצד הציבור הישראלי משתלב בעבודת המשטרה?
ישראל נמצאת בין המדינות עם שיעור הפניות הגבוה ביותר למוקדי החירום ביחס לאוכלוסייה. הציבור הישראלי הוא ציבור ערני. המשטרה מסתמכת על כך- ובלי השותפות הזו, הרבה אירועים לא היו נמנעים.
רוצים ללמוד לקרוא אנשים כמו ספר פתוח?
במסגרת קורס שפת גוף המקצועי שלנו, נלמד לזהות סימנים מחשידים ולנתח לעומק שפת גוף של שקר, לחץ, חוסר נוחות ואמת. מוזמנים לפתח את היכולת הזו לרמה הגבוהה ביותר, ולשדרג את היכולת שלכם לקרוא, להבין ולשכנע אנשים בכל סיטואציה.